המשך מ: הרב גולדווסר והרב פרופ' ברויד
בארה"ב נמשכים הפרסומים והתחקירים אודות פרשת הרב ברויד. בכתבה שפורסמה אמש תואר כי לאחר שהרב ברויד פרסם מאמר בנושא כיסוי ראש לנשים באחד מכתבי העת החשובים בארה"ב, Tradition, פורסם מכתב (קישור) של אדם בשם דוד כתר ובו סיפור על שניים מגדולי ישראל: הרב יהודה גרשוני והרב שך. לאחר זמן קצר, פרסם הרב ברויד מאמר קצר נוסף בTradition, כהמשך למאמר הראשון, ובו הוא מתאר כי בזמן האחרון הגיע לידיו מידע חדש שמצטרף ומחזק את הדברים שהוא כתב במאמר הראשון. בין היתר הוא הביא את מכתבו של אותו דוד כתר עם סיפוריו על גדולי ישראל הנ"ל כמחזק את דבריו.
התחקירן המבריק שחשף את פרשת הרב ברויד החליט לבדוק מה ידוע על אותו דוד כתר. הוא השיג את הכתובת ומספר הטלפון שדוד כתר הציג בפני זה שפרסם את מכתבו, וגם אסף אי אלו פרטים ביוגרפיים שדוד כתר כתב על עצמו כדי שדבריו ייראו כאמינים. התחקירן בדק את הכתובת (בארץ, אגב), את מספר הטלפון, את רישומי שמות העולים לארץ בתחילת קום המדינה, את שמות בוגרי אוניברסיטת קולומביה שדוד כתר טען שהוא בוגר שלה, ובאף אחד מאלה לא מצא זכר לקיומו של דוד כתר.
אם בתחילה התייחסתי לפרשת הרב ברויד כמשעשע, אין לי ספק כיום שמדובר בפרשה עגומה מאד. המצאת עובדות כדי לחזק תזה הלכתית, מעבר להיותה שקר מוחלט והונאה של הקוראים, היא פגיעה חמורה במסורה שלנו ובהעברת התורה מדור לדור.
בתחילה סברתי שקולו של הרב ברויד יוכל להישמע בעתיד שוב בבית המדרש, עתה אני יודע שנסתם הגולל על דרכו של הרב ברויד בבית המדרש, לפחות במישור הציבורי. אני מוריד את הכובע בפני אלו (מישקה, הכוונה אליך) שהבינו כבר בהתחלה שיש כאן סיפור הרבה יותר חמור מסתם שם-עט ושעשוע, ושהרב ברויד שם את עצמו בשורה אחת עם רבנים מסוג 'הבשמים-ראש' ודומיו.
בתחילה סברתי שאורו של הרב ברויד לכל היותר עומעם. עתה אני יודע שהאור כבה. זהו יום עצוב מאד עבורי.
בארה"ב נמשכים הפרסומים והתחקירים אודות פרשת הרב ברויד. בכתבה שפורסמה אמש תואר כי לאחר שהרב ברויד פרסם מאמר בנושא כיסוי ראש לנשים באחד מכתבי העת החשובים בארה"ב, Tradition, פורסם מכתב (קישור) של אדם בשם דוד כתר ובו סיפור על שניים מגדולי ישראל: הרב יהודה גרשוני והרב שך. לאחר זמן קצר, פרסם הרב ברויד מאמר קצר נוסף בTradition, כהמשך למאמר הראשון, ובו הוא מתאר כי בזמן האחרון הגיע לידיו מידע חדש שמצטרף ומחזק את הדברים שהוא כתב במאמר הראשון. בין היתר הוא הביא את מכתבו של אותו דוד כתר עם סיפוריו על גדולי ישראל הנ"ל כמחזק את דבריו.
התחקירן המבריק שחשף את פרשת הרב ברויד החליט לבדוק מה ידוע על אותו דוד כתר. הוא השיג את הכתובת ומספר הטלפון שדוד כתר הציג בפני זה שפרסם את מכתבו, וגם אסף אי אלו פרטים ביוגרפיים שדוד כתר כתב על עצמו כדי שדבריו ייראו כאמינים. התחקירן בדק את הכתובת (בארץ, אגב), את מספר הטלפון, את רישומי שמות העולים לארץ בתחילת קום המדינה, את שמות בוגרי אוניברסיטת קולומביה שדוד כתר טען שהוא בוגר שלה, ובאף אחד מאלה לא מצא זכר לקיומו של דוד כתר.
אם בתחילה התייחסתי לפרשת הרב ברויד כמשעשע, אין לי ספק כיום שמדובר בפרשה עגומה מאד. המצאת עובדות כדי לחזק תזה הלכתית, מעבר להיותה שקר מוחלט והונאה של הקוראים, היא פגיעה חמורה במסורה שלנו ובהעברת התורה מדור לדור.
בתחילה סברתי שקולו של הרב ברויד יוכל להישמע בעתיד שוב בבית המדרש, עתה אני יודע שנסתם הגולל על דרכו של הרב ברויד בבית המדרש, לפחות במישור הציבורי. אני מוריד את הכובע בפני אלו (מישקה, הכוונה אליך) שהבינו כבר בהתחלה שיש כאן סיפור הרבה יותר חמור מסתם שם-עט ושעשוע, ושהרב ברויד שם את עצמו בשורה אחת עם רבנים מסוג 'הבשמים-ראש' ודומיו.
בתחילה סברתי שאורו של הרב ברויד לכל היותר עומעם. עתה אני יודע שהאור כבה. זהו יום עצוב מאד עבורי.
רק לשם הדיוק, במכתבו של "כתר" הוא מצטט גם את רש"ז אוירבך זצ"ל. איני מבין מדוע לא ציינת זאת. על כל פנים, חבל שהגענו למצב נורא כזה, שרב ות"ח נתפס בשקר ובזיוף. נקווה שזה המקרה האחרון, וה' יגדור פרצות עמו וכו'.
השבמחקדווקא הרב שרלו בתשובתו מביא מקרה בו הגמרא מציינת שהמסורת שהובאה הומצאה על ידי המביא, ולא נראה שיש ביקורת גדולה על כך.
השבמחקאליהו,
השבמחקהסתמכתי על זכרוני, בודאי שלא בכוונה.
אני לא כ"כ מסכים עם הקביעה הנחרצת שלך. אני לא רואה במה שעשה הרב ברויד (כנראה) בזהות "דוד כתר" יותר חמור ממה שעשה בזהות "הרשל גולדווסר". שתי הדמויות סיפרו "מעשי רב" מהדורות הקודמים שהרב ברויד לא היה עד להם.
השבמחקמה שטען הרב ברויד לגבי המעשים שסופרו ע"י "גולדווסר" (ואפשר כמובן לפקפק באמינותו) הוא שהוא (ברויד) באמת שמע את אותם מעשים מכלי שני, והזהות הבדויה סייעה בידו לספרם כאילו מכלי ראשון. המכתב של "כתר" נשמע לי בערך באותה דרגה (אא"כ יוכח שהסיפורים שסיפר "כתר" הם שקר גמור).
אני לא חושב שסיפורים כאלה צריכים לפגוע בהערכת מאמריו התורניים, כל עוד הוא מתבסס על קריאת מקורות. אבל אני לא חושב שמישהו יאמין יותר לעדותו על מעשי רבנים.
ברור לי שלדיין מדובר במעשה לא הולם, וטוב שהתפוטר מבית הדין. אבל אינני חושב שיש משהו חדש בגילוי של "כתר".
ברוך,
השבמחקאז האשמה בי שלא הבנתי שזה מה שעשה גולדווסר. בעיני זה חמור ביותר להעיד על מעשים שאינך יודע בודאות שארעו, וזה עוד יותר חמור להסתמך על "עדויות" אלו כדי להביא חיזוק לעמדתך.
הייתי אומר תודה על הקומפלימנט אלמלא שגם אני חושב שהסיפור הזה עצוב מאד, לכל הצדדים.
השבמחקאלה דברי הרב ברויד במכתב ההתנצלות שלו שפרסם בהרהורים. אני מבין אותם כהודאה בעניין "מעשי רב" שהיו למעשה מכלי שני או שלישי:
השבמחקStories that were told using that pseudonym were all stories that one of us had heard as a child from a generation of torah scholars now gone; the stories about Rav Moshe are particularly so.
ברוך, הלימוד זכות שלך נחמד אבל פתטי. קודם כל אם הוא אכן שמע את זה ממישהו למה לא סיפר זאת ישר כמו שזה, הרי העיקר אינו מי סיפר אלא שכך היה עם הרב שך וכולי, אם הדברים כנים למה לא להביא תנא דמסייע כמו שהוא במקום התעלולים והכזבים האלה של אותו "דוד כתר" שהביוגרפיה שלו מזוייפת לכל הדעות?
השבמחקודבר שני האם קראת את הדברים בפנים? גם על תוכן הסיפורים כבר העמיסו שם ענן כבד של חשדות לאור אי התאמה למציאות. והנסיונות בתגובות לפתור את זה כבסך הכל טעות בתאריכים ממרחק השנים, אינה משכנעת בלשון המעטה.
לשם המחשה תרשה לי כאן להצביע על שקר ברור בסיפור כולו: לדברי "כתר" הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1949 ושם שלח אותו הרב מלצר לכמה רבנים בהם הרב גרשוני. וכן העובדה היא שבשנת 1949 הרב גרשוני לא היה כלל בארץ ישראל, אלא כבר ב1948 הוא היה בניו יורק ולקראת סוף אותה שנה הוא התארס עם הבת של הרב המפורסם אליעזר זילבר. זו עובדה בדוקה ומתועדת. כלומר שכל סיפור המפגש איתו בארץ בשנת 1949 הוא בדוי מן היסוד. ועכשיו אם מישהו ינסה לומר שאותו "כתר" בסך הכל התבלבל בשנה, וזה לא היה אחרי מלחמת העצמאות אלא לפניה, יישאר לנו רק לפרוץ בצחוק מתגלגל - כמובן אלמלא שכל העניין כאמור הוא עצוב מאד.
(ואגב לעומת עניינים אחרים שתהו בצדק מה ראה אותו רב מפורסם בזכות עצמו להתלכלך בדברים כאלה, בנושא הזה האינטרס שלו ברור לחלוטין כי מאמץ ההיתר שבמסגרתו נעשה כל התעלול הנ"ל הוא כמעט בגדר מפעל חיים שלו נגד המיינסטרים הרבני הרגיל).
ולא היא - כי היכי דליקבלי מיניה
השבמחקאנונימי,
השבמחקבבקשה בחר בשם והגב אתו.
לתוכן תגובתך, זה לא מתחיל אפילו.