גר צדק וגר תושב

בשבת האחרונה, בשעה שלמדתי את הפסוקים הבאים (ויקרא פרק יט):

(לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
(לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

הרהרתי לעצמי בנושא הגיור, שעלה לאחרונה לכותרות, במסגרת תעמולת הבחירות והרכבת הקואליציה. 

פסוקים אלו מפורשים ע"י חז"ל כעוסקים בגר-צדק. כך מפרש רש"י:

לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה:

אמנם, ישנם מהראשונים שפירשו את הפסוק על גר התושב (אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק לג): 

וכי יגור אתך גר הזכירו אחר הזקן, והטעם כאשר הזהרתיך לכבד הזקן הישראלי בעבור שאין לו כח, אזהירך על הגר. שכחך גדול מכחו, או בעבור שאין לו כח שהוא בארצך ברשותך:

אך רוב ככל הפרשנים, ובודאי אלו שהולכים בעקבות חז"ל, מסבירים פסוקים אלו על גר צדק. 

כך גם מוסברים הפסוקים המקבילים לפסוקים אלו בפרשת משפטים (שמות פרק כב) 

(כ) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

ספר החינוך מצוה סג: 

שנמנענו מלהונות הגר אפילו בדברים, והוא אחד מן האומות שנתגייר ונכנס בדתינו, שאסור לנו לבזותו אפילו בדברים, שנאמר [שמות כ"ב, כ'] וגר לא תונה. 

אך בכל הדוגמאות הללו, לא מובן מדוע ראו חז"ל צורך להסביר שהפסוק מדבר אודות גר צדק, ולא אודות גר תושב. במיוחד כאשר הסבר הפסוקים אודות גר צדק יוצר קושי גדול להסביר את הטעם שנותנת התורה לציווי: "כי גרים הייתם בארץ מצרים". והלוא עם ישראל לא היו גרי צדק במצרים, אלא גרי תושב?! זאת ועוד, שאם הגר עבר גיור והוא כישראל לכל דבריו, לא ברור מדוע התורה צריכה שוב ושוב לצוות שיש להתייחס אליו כאל ישראל.

אך כשמעיינים במקומות אחרים בתורה מתגלה משהו, שלי היה חידוש. כמעט בכל מקום בתורה בו מוזכר "גר" לבד, ללא הוספת המילה "תושב" בפירוש, הרי שחז"ל הסבירו שמדובר בגר צדק. הנה כמה דוגמאות:

- שמות פרק יב:

(מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:
(מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:

- שמות פרק כ: 

(י) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

- שמות פרק כג: 

(ט) וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

- ויקרא פרק טז: 

(כט) וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:

- ויקרא פרק יט: 

(י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

- במדבר פרק יט: 

(י) וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם:

על פי זה יוצא דבר מעט משונה, שבפסוקים רבים המונח "גר" מתייחס לשני דברים שונים לחלוטין. כך לדוגמא (דברים פרק י):

(יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: 

מתפרש כך: ואהבתם את הגר (צדק) כי גרים (גרי תושב) הייתם בארץ מצרים. 

אשמח להארות בנושא.