לפני שנתיים חל ל"ג בעומר במוצ"ש והרבנות הראשית ניסתה לעורר על הצורך לדחות את הדלקות המדורה ביממה ליום ראשון בערב, על מנת למנוע חילול שבת. אינני חושב שהיתה להם הצלחה מרובה באותה שנה, והיו שטענו שהדבר נובע מכך שהחופשה מהלימודים נשאר ביום ראשון בשבוע, ולכן אך טבעי הוא שהמדורות ייערכו בלילה שלפני.
לקראת השנה שבו שוב יחול ל"ג בעומר במוצאי שבת, הרבנות נערכה מראש ופנתה למשרד החינוך בבקשה להזיז את יום החופש מיום ראשון בשבוע ליום שני, ובכך לסייע בהזזת המדורות, ובהמעטת חילול שבת שייגרם בעקבותם.
הנה המכתב שיצא בשנה שעברה לקראת השנה:
.jpg)
בעקבות הפניה של הרבנות מישהו במשרד החינוך החליט שבמקום להזיז את החופש, יתוסף יום חופש נוסף ויהיו שני ימי חופש. משרד החינוך מתרצת את תוספת היום בכך שפתיחת שנת הלימודים הוקדם, אך זה לא מסתדר עם דברים אחרים שנכתבו בשעתו על הקדמת פתיחת שנת הלימודים. אני אשמח לראות תחקיר עיתונאי שיבדוק מי קיבל את ההחלטה, השערורייתית בעיני, להוסיף עוד יום חופש (בתקופה שגם כך קשה למצוא שבוע לימודים שאין בו הפרעות וימי חופש). ואם כבר נוגעים בנושא, גם יום אחד של חופש בל"ג בעומר זה יותר מדי לילדי הגנים והיסודי.
השנה, רק ביום ה' השבוע, פחות משבוע וחצי לפני ל"ג בעומר, הרבנות שוב פרסמה את בקשתה לדחות את המדורות ליום א'. הנה נוסח ההודעה לתקשורת שהוציאה הרבנות ביום ה' השבוע:
לקראת השנה שבו שוב יחול ל"ג בעומר במוצאי שבת, הרבנות נערכה מראש ופנתה למשרד החינוך בבקשה להזיז את יום החופש מיום ראשון בשבוע ליום שני, ובכך לסייע בהזזת המדורות, ובהמעטת חילול שבת שייגרם בעקבותם.
הנה המכתב שיצא בשנה שעברה לקראת השנה:
בעקבות הפניה של הרבנות מישהו במשרד החינוך החליט שבמקום להזיז את החופש, יתוסף יום חופש נוסף ויהיו שני ימי חופש. משרד החינוך מתרצת את תוספת היום בכך שפתיחת שנת הלימודים הוקדם, אך זה לא מסתדר עם דברים אחרים שנכתבו בשעתו על הקדמת פתיחת שנת הלימודים. אני אשמח לראות תחקיר עיתונאי שיבדוק מי קיבל את ההחלטה, השערורייתית בעיני, להוסיף עוד יום חופש (בתקופה שגם כך קשה למצוא שבוע לימודים שאין בו הפרעות וימי חופש). ואם כבר נוגעים בנושא, גם יום אחד של חופש בל"ג בעומר זה יותר מדי לילדי הגנים והיסודי.
השנה, רק ביום ה' השבוע, פחות משבוע וחצי לפני ל"ג בעומר, הרבנות שוב פרסמה את בקשתה לדחות את המדורות ליום א'. הנה נוסח ההודעה לתקשורת שהוציאה הרבנות ביום ה' השבוע:
השנה יחול ל"ג בעומר, י"ח באייר, ביום ראשון. המוני בית ישראל מקיימים מדי שנה את מנהג הדלקת המדורות, שמקורו בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון, ובחגיגות הניצחון של מרד בר-כוכבא. עקב החשש מפני חילול שבת, החליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל לדחות את קיום מנהגי החג ממוצאי שבת ליום ראשון.אני תומך לגמרי במהלך של הרבנות לדחות את המדורות ליום א' לפנות ערב במקום בשבת ובמוצ"ש, אך לדעתי הרבנות עשתה לעצמה חיים קלים.
משרד החינוך נענה לבקשת הרבנים הראשיים, ומערכת החינוך תהיה בחופשה גם ביום שני, כדי לאפשר לילדים יום מנוחה לאחר ליל המדורות. גם מערך הכבאות נערך לקיום המנהג ביום ראשון בלילה.
כבר לפני שנתיים, כשל"ג בעומר היה במוצ"ש פורסם שהדבר גורם לחילול שבת אדיר במירון, מצד חברות התחבורה והאבטחה במקום. חלק ניכר מהתקציב להילולה במירון מגיע ממשרדי ממשלה שונים (בשעתו פורסם שגם ההדלקות של החצרות הכי אנטי-ציוניות במירון ממומנות ברובם מכספי המדינה). בהודעה שפרסמה הרבנות אין שום פניה למשרדי הממשלה להתנות את מתן התקציבים בכך שההילולה תתחיל רק משעות הבוקר ולא בלילה, כדי למנוע חילול שבת. אפילו אין קריאה לציבור להדיר את רגליו מההילולה בלילה ולהשתתף במקום זאת בהדלקה של הראשון-לציון הרב עמאר שהוזז מהלילה (כפי שהדליק בשנה שעברה) ליום ראשון לפנות ערב.
אז הודעת ובקשת הרבנות לא תשפיע כנראה בשום צורה על מה שמתרחש במירון. על מי היא כן תשפיע? על כל מי ששולח את ילדיו למערכת החינוך הממלכתית. ילדי משפחות הרבנים הראשיים לא יהיו כנראה בחופשה ליומיים בל"ג ובל"ד בעומר כי הם כנראה לומדים במערכת חינוך חרדית. מנגד, כל הציבור החילוני ורוב הציבור הדתי מושפע ישירות מהודעת הרבנות, כי ילדיו כן לומדים במערכת החינוך הממלכתית. זאת, על אף שהציבור החרדי שותף מלא לגרימת חילול השבת שישנה בהיערכות להילולה במירון.
הרבנות אינה אשמה בכך שמישהו במשרד החינוך החליט לעשות עליהם סיבוב ולהוסיף יום חופש. הרבנות גם נהגה באופן הרצוי, לדעתי, כשניסתה להשפיע על דחיית חגיגות ל"ג בעומר. אך התוצאה היא אבסורדית.
ואחרי כל זה ישנם הסוברים שאל לחילונים להיות שותפים בבחירת הרב הראשי...
הקשר הלוגי של המשפט האחרון לשאר הפוסט הוא שבגלל פניית הרה"ר למשרד החינוך יצא לחינוך הממלכתי (ולא רק הדתי) יום חופש נוסף בל"ג בעומר? או שפספסתי משהו?
השבמחקהיחידים שמושפעים מהחלטת הרבנות זה מי שיש לו ילדים במערכת החינוך הממלכתית, על אף שמכל המגזרים "תורמים" לחילול השבת. [והיה מקום גם לחשוב שהרבנות צריכה לדאוג יותר מחילול שבת שנעשה במימון כספי המדינה, מחילול שבת הנגרם מאנשים פרטיים.]
השבמחקעל אותה הדרך אפשר לטעון באותה מידה שצריך גם רב ראשי חילוני...
השבמחק(ואתה כמובן צודק שעיקר המאמץ היה צריך להיעשות לגבי דחיית הטקס במירון)
זה אכן מה שאני טוען, רק בצורה מעט שונה.
השבמחקהרב הראשי הוא בעיקר הרב הראשי של החילונים והציונים-דתיים. ולכן הם אלו שצריכים לקבוע מי הוא יהיה.
א. מבחינה הלכתית, קיים איסור על הדלקת אש בשבת. לעומת זאת, נסיעה למירון במוצ"ש היא שאלה הלכתית לא פשוטה (האם מותר לאדם להכניס עצמו לסכנה במוצ"ש, שכדי למנוע אותה יצטרכו המשטרה וגורמי הביטחון להיערך בשבת).
השבמחקלכן, ברור שהלכתית חובת המשטרה 'לטפל' בציבור החילוני (שיש חשש שידליק מדורות בשבת) הרבה יותר מבציבור החרדי.
ב. למען הדיוק, הרבנות עשתה הרבה מאד למען מניעת חילולי שבת ע"י ההדלקה במירון, אך לא ע"י אכיפה באמצעות אגד ומשרד התחבורה (- זה חוקי בכלל?), אלא ע"י פגישות אישיות עם כל האדמו"רים שפעילותם משפיעה במירון.
למשל, ההדלקה המרכזית במירון נעשית ע"י האדמו"ר מבויאן, נדחתה בשנים שעברו לשעה שתיים בלילה, לאחר בירור של האדמו"ר עם המשטרה שהדלקה בשעה זו איננה מצריכה הערכות בשבת. (כמובן, לא די בזה, אך הרבנות עשתה את כל אשר בכוחה בעניין).
ועוד משהו, השפעת ימי החופש נוגעת מאד למוסדות חרדיים. אשתי עובדת בגנים של חינוך מיוחד של רשתות חרדיות, וגם שם יש השנה יומיים חופש, בגלל החלטות משרד החינוך.
ג. לגבי הטענה המרכזית במאמר - בעיני היא מגוחכת, ראשית, מפני שהיא מתעלמת מהטיעון העיקרי של המתנגדים להצעה זו (למשל הרב שלמה אבינר). לשם ההשוואה, הצעה זו טוענת שאם פסיקות של בית המשפט משפיעות לעִתים על מערכת החינוך הדתית - הוועדה לבחירת שופטים צריכה להיות מורכבת מדתיים, ואם פסיקות בית המשפט משפיעות לעתים על הממסד הרבני - בוועדה צריכים להיות רבנים. (כלומר, המקובל, שבחירת גוף מקצועי נעשית ע"י גורמים מקצועיים, ולא ע"י הציבור).
שנית, ההשפעה של הרבנות על מערכת החינוך הממלכתי טעונה אישור של גורמים חילוניים. עמדת הרבנות כלל לא רלוונטית לגבי ימי החופש (עליהם מחליט משרד החינוך), ותוספת יום חופש נעשתה ללא תלות בבקשת הרבנות להזיז את יום החופש.
שלישית, השפעת הרבנות על מערכת החינוך החילוני זניחה. (האם השפעתה על מערכת החינוך משמעותית יותר מהשפעתה על תחום הנישואין, הגירושין והגיור, כך שדוגמה זו יכולה לשנות במשהו את הדיון?)
הרבנות למעשה לא עשתה שום פעולה למען מניעת חילול שבת במירון.
השבמחקבודאי שהדתיים צריכים להיות חברים בועדה לבחירת שופטים. זה מהותה של דמוקרטיה.
החופשה השנה היא רק דוגמא לשלל מקרים בהם החלטות הרבנות משפיעות בעיקר על הציבור החילוני.
אני לא בטוח שאתה מבין מה פירוש המונח "ללא תלות".
מ.ק., לגבי תחילת דבריך (לגבי הסוף גם אני פקפקתי בטיעונים שהושמעו כאן) --
השבמחקאם עינינו הרואות שהנהירה ההמונית למירון במוצאי שבת גורמת לחילולי שבת עצומים לפני צאת השבת, ממילא טמינת הראש בחול בטענה ש"אולי הנוסע במוצ"ש אינו צריך להתחשב במה שמצד פיקוח נפש הוא גורם לאחרים לחלל שבת" (טענה שבאמת כמו שאתה אומר בעצמך אינה פשוטה כלל מבחינה הלכתית...). הראייה צריכה להיות רחבה יותר.
דבר שני, בעיני אין שום משמעות בהשגחה של הרבנות הראשית על הדלקת או אי הדלקת מדורות על ידי חילונים לקראת מוצאי שבת. הרי הם בלאו הכי מחללים שבת באותה שעה ממש בהדלקת אור בבית שלהם, וטלויזיה ואייפון ונסיעות ומה לא, אם כן מה מעלה ומה מוריד אם ידליקו מדורה או לא, זה לא יפחית בפרומיל את מידת חילול השבת אצלם אפילו באותה שעה עצמה.
מישקה, חילול שבת במדורות ל"ג בעומר חמור יותר מחילול שבת בבית הן מבחינה מהותית - הפרהסיא הכרוכה בחילול שבת זה, ובפרט כשזה נתפס במידת מה כ"מנהג יהודי", והן מבחינה כמותית - מדובר באיסורי דאורייתא ישירים ללא ספק (בניגוד להפעלת מכשירי חשמל, שרובם הם רק באיסורי דרבנן ואין בהם חוט להט), שהם גם הכי מפורשים בתורה, והם כוללים חילול שבת ג"כ של גורמי הביטחון (משטרה, כיבוי אש, מד"א ועוד).
השבמחקרב צעיר,
א. אני לא יודע מה אתה מגדיר "עשתה פעולה" (ואיזה פעולה רצית שיעשו), בכל אופן הרבנות דיברה עם כל הגורמים הרלוונטיים, כשברור שהרבה יותר קל לגרום לשינוי למערכת החינוך מאשר לשנות את דפוסי ההתנהגות של עשרות חצרות חסידיות (דבר שלהערכתי הושקעו בו לא פחות מאמצים).
ב. בוועדה לבחירת שופטים יושבים תשעה אנשים (שני שרים, שני ח"כים, שלושה שופטים ושני עו"ד), שפעמים רבות אין בהם אפילו דתי אחד ואפילו מזרחי אחד, וכמדומני שזה המצב הנוכחי (ראה בוויקיפדיה). בוודאי שהוועדה איננה משקפת את כמות הנידונים בביהמ"ש. וזאת משום שהבחירה נעשית על רקע מקצועי ולא על רקע פוליטי/אישי. (יתירה מזו, אין אפילו פרוטוקול מסודר של ישיבות הוועדה הנ"ל, והדברים נעשים רחוק מעיני הציבור).
ניתן לבקר שיטה זו, בפרט שנושא כמו שיפוט הוא מערב מימד מקצועי עם פן ערכי-אידאולוגי (בו שווים הבור והמשפטן). בניגוד לזה, בנוגע לרבנות הפן הערכי-אידאולוגי הוא תורני, ולכן יש הרבה מקום למנות התערבות של אנשים לא דתיים בשאלות תורניות-ערכיות. (וזה קורטוב הדיון).
אין בזה סתירה לדמוקרטיה, כשם שאין סתירה לדמוקרטיה אם על כס השופט יושבים רק אנשים בעלי תעודה אקדמית (בתחומים הרלוונטיים), שאינם מייצגים את הציבור.
ג. העובדה שמשרד החינוך ניצל את ההזדמנות לתת עוד יום חופש בל"ג בעומר איננה רלוונטית כלל לרבנות (שבוודאי הייתה מעדיפה שיעשו יום לימודים רגיל, או מקוצר בסופו, כדי לאלץ חלקים מהציבור לעשות את המדורות ביום למחרת.
מה רציתי שיעשו?
השבמחקלפחות שיקראו לציבור לא להשתתף בהדלקות שמתקיימות לפני עלות השחר.
אם היו רוצים, היו יכולים לעשות הרבה יותר מזה (עקוב אחרי הכסף והתקציבים), אבל הייתי מסתפק בזה.