חנוכה - הבחירה בדרך האמצע (דרשה מהספר "באורך נראה אור")

לפני שנה, בימים האחרונים של חג החנוכה קבלתי לידי את הספר "באורך נראה אור", קובץ מאמרים לחנוכה לזכר סגן דני כהן הי"ד. עיינתי בו מעט והנחתי אותו על מדף הספרים, בתקוה שלפני חנוכה בשנה הבאה אזכור שיש לי ספר שטרם קראתי בנושא חג החנוכה. לפני כשבוע, נזכרתי בספר והוצאתי אותו מארון הספרים והנחתי אותו בתיק. רצה הגורל שזה יהיה דווקא בשבוע שכמעט ולא היה לי זמן לקרוא...
בכל זאת, ועל אף שלא הספקתי לקרוא את כל המאמרים שבו, כן הספקתי לטעום ממנו לא מעט.

הספר, בעריכת ד"ר ישראל רוזנסון והרב עזריה אריאל, מכיל מאמרים מרבנים מובילים מהציבור שלנו: הרבנים יעקב, ישראל ויגאל אריאל, הרב ליכטנשטיין, הרב י"צ רימון, הרב רא"ם הכהן, הרב יואל בן נון, הרב מרדכי גרינברג, הרב יובל שרלו, הרב אלישע וישליצקי, ועוד. חלק מהמאמרים הופיעו בעבר בבמות שונות, כדוגמת "יום יסוד היכל ה'" של הרב יואל בן נון. את רוב המאמרים האחרים לא הכרתי ממקומות אחרים.

מלבד המאמרים, אספו העורכים דרשות שונות על חנוכה ממקורות פחות ידועים. ביניהם: רבי עזריה פיגו, הרב יצחק ניסנבוים, הרבי מבלוז'וב ואחרים.
בחלק זה של הספר מצאתי דברים מעניינים של הרב משה אביגדור עמיאל, שהודפסו בספרו "דרשות אל עמי". הנה טעימה:

הנרות הללו באים לזכרם של החשמונאים, שכל עיקר החידוש שלהם היה ההרחקה מהקיצוניות היתירה, וכשם שלחמו עם המתיוונים מחד גיסא כן לא הסכימו עם "מצדיקי הרבים" בזמניהם, שאחזו את הקיצוניות מאידך גיסא ולא רצו להלחם ולעמוד על נפשם ביום שבת קודש, עד שבאו החשמונאים ודרשו "עד רדתה - אפילו בשבת", כי ידעו שהתורה היא תורת חיים, באופן שהנרות הללו מזכירים לנו התורת חיים, ואנו מדליקים, אנו הקיצוניים הנפרזים המבקשים דוקא את צדי הדרכים ובורחים מדרך המלך.
כי תוכנת הקיצוניות שבנו הביאה אותנו לידי כך שאוהבים אנו את הפלפול יותר מהפשט, את החידוד יותר מהליבון ואת המדרש יותר מהמעשה.
הננו רואים תמיד את ההר והעמק, ואין אנו רואים את המישור, מומחים גדולים הננו לקפיצת הדרך, אבל איננו מומחים לדרך הישר. 

הספר כולו מכיל כ400 עמודים בנושא חנוכה, ועוד כמאה עמודים על סגן דני כהן הי"ד שנפל בציר המתפללים בחברון בכסלו תשס"ג.