הרבנות הראשית: ירקות ושאר ירקות

לפני שבוע פרסמה הרבנות הראשית הודעה לתקשורת לפיה:

פסק הלכה שיצא הבוקר (ה') ע"י הרב שלמה עמאר נשיא בית הדין הרבני, קרא לציבור להיזהר ממכשילים וגופים לא מקצועיים העלולים לסכן את בריאותם של הציבור . הרב מבקש מהציבור להישמר בקניית ירקות עלים ללא תולעים, שאין להם פיקוח של משרד הבריאות לאחר שהתייעץ עם מומחים שטוענים: ישנם מגדלים המשתמשים בכמות ריסוס הגדולה מן המותר

בהמשך הופיעו הציטוטים הבאים מהרב עמאר:

"על בעלי הירקות מוטלת חובת ההוכחה להוכיח בבירור גמור את צדקת טענתם, ואין שום הצדקה שאנשים שנזהרים מאיסור תולעים וחרקים משלמים על זה במיטב כספם, ואף מיעוטי יכולת מקמצים מעיסתם וחוסכים מאכל מפיהם ומפי עולליהם, כדי להינצל מאיסורים חמורים, ויפלו בסכנות שהם חמורות יותר מן האיסורים"
יחד עם זאת כתב הראשון לציון תשובה ארוכה ומפורטת המתייחסת לאופני בדיקת העלים והירקות במגזר הפרטי כדי להימנע מאכילת חרקים. כשמרביתה בנויה על אופני בדיקת הירקות וכיצד יש לנקותם ולבודקם כראוי מחשש תולעים. לדברי הרב "העניין אפשרי בהחלט, וכפי שעשו בדורות שעברו אבותינו ואבות אבותינו".
הרב מסכם ומזהיר את הציבור: "הספקות מונחים לעיני כל, וכל איש יעשה בביתו כפי שנראה לו, או כפי אשר יורו לו רבותיו. ולעניין הכשרים ציבוריים הדבר נתון לשיקול דעתם של נותני ההכשר, כל אחד יבדוק עד היכן שידו מגעת ויורה הלכה כאשר נראה לו". 

כל זה מההודעה לתקשורת שיצאה, כאמור, מהרבנות הראשית (כפי שהגיע לידי מאחד האתרים שפרסם את הידיעה), ואשר פורסמה באופן בולט בתקשורת (קישור).

יש לי כמה בעיות עם מה שנאמר בהודעה זו:

- היכן "פסק ההלכה שיצא הבוקר"? נסיתי להשיג את פסק ההלכה מגורמים ברבנות הראשית, ונאמר לי שפסק ההלכה עדיין איננו לפרסום. 

אינכם מבינים מן הסתם מה פתאום הרבנות הראשית מפרסמת לתקשורת שיצא פסק הלכה כשפסק ההלכה איננו לפרסום. גם אני לא מבין.

- הרב עמאר מצוטט כאומר ש"כל איש יעשה בביתו כפי שנראה לו או כפי אשר יורו לו רבותיו". האין זו אמירה מוזרה? האם הרב הראשי לישראל הוא לא בגדר "רבותיו"? האם הוא לא צריך להורות מה שנכון בעיניו? 

בעקבות דברי הרב מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית פרסמה כי תשלול את הכשרות מירקות שאינם עומדים בתקנים של משרד הבריאות (קישור). 

משום מה הפרסום הרב בנושא יצר רושם בציבור כי ישנה בעיה בכלל מייצרי הירקות ללא-תולעים. בעקבות כך, חברת חסלט פרסמה מכתב לפיה הם עומדים בכל התקנים הן בארץ והן בתקני היצוא למדינות אירופה. 

עוד בענייני הרבנות הראשית, פורסם היום (קישור) כי "נאמני תורה ועבודה" מתכוונים לעתור לבג"ץ נגד הרבנות על כך שהם לא מפרסמים את שמות הרבנים שזכו ב"כושר" ללא עמידה במבחנים. אני תמה על עמדת הרבנות, האם הם סבורים שהם יצליחו להגן על עמדתם בבג"ץ? 

בנושא זה, אני יכול להוסיף ששמעתי מאחד מחברי הועדה שאמורים לאשר "כושר" שלפחות מאז שהוא הצטרף לועדה קיצור הדרך הזה ניתן במקרים יחסית חריגים ואך ורק לרבנים ידועים ומוכרים. מכלל דבריו אולי ניתן להסיק שאצל קודמיו זה לא היה כך, או שמא גם הוא וגם קודמיו השתדלו ככל יכולתם, אך תמיד יש יוצאים מן הכלל. אין לי ספק שבג"ץ יקבל את עתירת "נאמני", אז נחכה ונראה. 

אחד הקוראים שלח לי הבוקר את הסיפור הבא שמסכם בצורה יפה את הנושא הזה (הסיפור התרחש לפני אי אלו שנים): 

אני סיימתי את הבחינות לכושר לרב עיר, הלכתי לוועדה. היו שם כמה וכמה אנשים מבוגרים עם זקן יותר גדול משלי וכיפה בצבע שונה בתור. הם הסבירו לי שהם לא עשו את הבחינות בגלל "טרדות הזמן" (ציטוט מדוייק). נכנסו וקיבלו את הכושר לרב עיר.
אני, לעומתם, עשיתי את כל הבחינות (סיימתי בהצטיינות), נכנסתי פנימה.
הסבירו לי שמאחר ואני:
א. צעיר
ב. לא עשיתי בחינות בשחיטה וטריפות וחופה וקידושין (כי צריך רק 6 מ8 ובחרתי לא לעשות את אלה כי באותה תקופה הם היו פחות רלוונטיות לי)) לא אקבל כושר וזה למרות שאלו שלפני קיבלו כושר בלי אף בחינה.