מצוות כרימון וזכויות כרימון

בספר "זכויות כרימון", ספר זכרון לאיל יהושע יברבוים הי"ד מופיע מאמר של ד"ר בעז שפיגל בנושא "נרבה זכויות כרימון". אם הייתי צריך לדרג את המאמרים שבספר, הייתי אומר שמאמר זה ועוד מאמר אחד הם המאמרים הטובים ביותר בספר. להלן סיכום קצר של דבריו.

בתשובות הגאונים מופיע המנהג לאכול רימון ולומר "שירבו זכויותנו כרימון".

הגמרא בברכות נז ע"א: "'כפלח הרימון רקתך': מאי 'רקתך'? – אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון."

אם אנחנו כבר מלאים, מדוע אנחנו מייחלים "שירבו זכויותנו כרימון"?

ישנם מספר תירוצים לשאלה זו:

א. ה"פרי חדש" – הריקנים צוברים את המלאי כרימון במשך כל חייהם, אנחנו רוצים לצבור זאת בשנה אחת.

ב. ר' יהודה עייאש (אלג'יר מאה יח) – הריקנים מלאים מצוות, אך גם מלאים מצוות. אנו מבקשים שתהיה לנו יתרה – "זכות".

ג. ר' דוד נג'אר (תוניס מאה יח) – הריקנין מלאים כך רק "כפלח הרימון", אנו מבקשים להתמלאות כרימון כולו.

ד. הגמ' שם בברכות אומרת שהרואה רימון בחלום – אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, ואם עם הארץ הוא יצפה למצוות. אמור מעתה, שהריקנין מלאים רק במצוות, אך אנו מבקשים להתמלא בזכויות - תורה ומצוות.

ה. ר' עקיבא שלום חיות, וילנא תרו: יש הבדל בין זכויות למצוות. מצוות הם מלשון "ציווי" האדם עושה אותם כי הוא מרגיש מצווה לעשות אותם. זכויות אדם עושה כי הוא רוצה לזכות. גם הריקנים שבישראל מלאים במצוות, אך אנו מבקשים שנתמלא בזכויות – לראות את עבודת ה' שלנו כזכות.

שנה טובה לכל הקוראים!