המשך מכאן
אז הנה דבר מעניין, לטעמי, שמצאתי.
הרמ"א כותב אודות המנהג לאכול רימון בליל ראש השנה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפג):
לעומתו כותב הבן-איש-חי את הדברים הבאים:
מדוע שינה הבן איש חי מלשונו של הרמ"א?
אינני יודע לענות על שאלה זו, ואשמח אם למישהו יש רעיון. הרעיון היחיד שיש לי הוא שהבן איש חי העדיף לשאול בלשון המופיעה בגמרא, זו שהבאנו בפוסט הקודם על כך "שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". אך קשה לומר כך, שכן על הרוביא מביא הבן איש חי שאומרים "שתרבה זכויותינו", ואם כן, מדוע לא לומר זאת גם על הרימון?
אז הנה דבר מעניין, לטעמי, שמצאתי.
הרמ"א כותב אודות המנהג לאכול רימון בליל ראש השנה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפג):
ויש אוכלים רמונים ואומרים: נרבה זכיות כרמון
לעומתו כותב הבן-איש-חי את הדברים הבאים:
ואח"כ יאכל רימון מתוק ויאמר שנהיה מלאים מצות כרימון[כדברי הבן איש חי מופיע ברוב המחזורים הספרדיים שראיתי, להוציא מחזור "אבותינו" שכתב כלשון הרמ"א].
מדוע שינה הבן איש חי מלשונו של הרמ"א?
אינני יודע לענות על שאלה זו, ואשמח אם למישהו יש רעיון. הרעיון היחיד שיש לי הוא שהבן איש חי העדיף לשאול בלשון המופיעה בגמרא, זו שהבאנו בפוסט הקודם על כך "שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". אך קשה לומר כך, שכן על הרוביא מביא הבן איש חי שאומרים "שתרבה זכויותינו", ואם כן, מדוע לא לומר זאת גם על הרימון?
התשובה לכאורה פשוטה.
השבמחקהבן איש חי רצה להרוויח את שתי הברכות, את ריבוי הזכויות ואת ריבוי המצוות, ולכן כאשר הרוביא מסמנת את ריבוי הזכויות העדיף להעניק לרימון המתוק את ריבוי המצוות - על פי לשון הגמרא - ולקבל סימן נוסף ולא רק להכפיל את הסימן הקיים ממילא.
בשם המחותן שלי הי"ו:
השבמחקנראה לי משום שעל הרימון נאמר אכן בגמרא "אפילו ריקנין שביך מלאים מצוות כרימון", לכן כאן העדיף להשתמש במילים אלו, על הראוביא כמובן לא נאמר, לכן השתמש במילה "זכויותינו". אולי גם רצה להשתמש במילים של רבי חנניא בן עקשיה.
אנונימי - נא בחר שם.
השבמחקהאם המחותן שלך הוא גם אנונימי?
חמי הי"ו הוא איש צדיק ועניו.
השבמחק