עוד הערה על חכמים ד' - בין רב לשמואל

ברשימה קודמת הערתי שלדעתי סדרת חכמים של הרב ד"ר בנימין לאו היא אחת הסדרות הטובות ביותר שיצאו בשנים האחרונות. באותה רשימה אף הבאתי דוגמא למקרים בספר בהם לדעתי הרב בני לאו סוטה מדרך הישר בפרשנותו למקור בחז"ל.

הפעם אני מבקש להראות את הצד השני ולהביא דוגמא הממחישה מעט מדוע אני רואה בסדרה הזו סדרה כל כך מוצלחת.

בעמ' 166 הרב בני לאו עומד על ההבדל בדרכי הלימוד בין רב לשמואל, כש"בחוגו של רב חיפשו באופן שיטתי אסמכתא לכל דבר בפסוקי המקרא". זאת, לעומת חוגו של שמואל ש"העדיפו ליצור את פרשנות המשנה ולא לחתור לשורשה ולמקורה". כדוגמא לכך מביא הרב לאו את דברי הגמרא בזבחים מז ע"א:

כדבעא מיניה שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול? שנאמר: (ויקרא א) ושחט את בן הבקר לפני ה', עד שתהא שחיטה לשם בן בקר.
א"ל: זו בידינו היא, לעכב מנין?
א"ל: (ויקרא יט) לרצונכם תזבחהו - לדעתכם זביחו. שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד.

על גמרא זו כותב הרב לאו כך:

כבר בעלי התוספות העירו על הפלא שהרב (שמואל) מבקש תורה מן התלמיד (רב הונא) וכתוצאה מקושיה זו הציעו שמדובר על רב הונא אחר ("תרי רב הונא"). אולם התשובה הפשוטה היא שבמפגש בין שמואל לרב הונא (בודאי לאחר פטירת רב) מבקש שמואל לשמוע דרך שיטת הלימוד של סורא [=מקום מושבו של רב בבבל], שיטת אסמכתאות מן המקרא, את הבסיס להלכה הידועה.

כמה עמודים לאחר מכן הרב לאו מספר אודות שינויי שלטון בבבל. לדעתו של הרב לאו ניתן להבחין בהבדלי גישה לשלטון החדש, שהצר את צעדי היהודים ואת האוטונומיה לה זכו עד כה, בין רב לשמואל. הבדלי הגישה מתבטאים הן ביחס לשלטון עצמו והן ביחס לכהני הדת. רב מגלה יחס חושש במיוחד ומסתגר, ואלו שמואל קובע ש"דינא דמלכותא דינא" וכלל אין מתח ביחס לשלטון החדש ולכהני הדת. לדברי הרב לאו:

לעומת המתח בבית מדרשו של רב וסביבו, אין כל התייחסות לאותה תקופה בבית מדרשו של שמואל. אנשי נהרדעא [=מקום מושבו של שמואל] נמצאים בה מאות רבות בשנים ונראה שלמדו להסתגל לחברת הרוב המשתנה בהתאם לשלטון.