היום בפורום הרבנים המתוקשב פרסם אחד הרבנים את המכתב הבא שכתב הראשון-לציון הרב יצחק נסים בדבר חגיגת בת-מצוה (עוד בנושא זה ראו כאן). יש לציין שהמכתב נשלח לקהילה בארה"ב שכנראה היתה קונסרבטיבית, כך שלא ברור עד כמה ניתן להסיק ממנה למציאות כאן בארץ:
הכתוב במכתב הוא כדלהלן [בסוגריים מרובעים- נסיון לנחש מהכתוב שאיננו ברור]:
הכתוב במכתב הוא כדלהלן [בסוגריים מרובעים- נסיון לנחש מהכתוב שאיננו ברור]:
ב"ה ירושלים י"ט באדר ב'
תשי"ט
לכבוד
רבאי
מקס לנדמן יצ"ו
טמפל
"בית אל"
פלורידא
ר.נ.,
אני מצטער שמחמת טרדותי המרובות לא
יכולתי להשיב עד עתה למכתבך מיום ד' באדר א' ש"ז.
הבעיה הכלולה במכתבך אינה פשוטה, ואין
למצוא פתרון אחיד בכל מקום.
שאלתני אודות האפשרות לערוך בית
הכנסת טכסי בת מצווה לבנות שהגיעו לגיל זה, [כפי שכתבו] הגאונים לגבי בר-מצווה,
וציינת [שמוטב לקרב את הבנות] ואימותיהן לבית הכנסת, במקום שתצאנה בשבתות למסעדות,
לערוך קניות בחנויות, לשחק קלפים, לעשן ולאכול טריפה.
הנה, אם הפעולות השליליות הנ"ל
הן תוצאה ישירה של חוסר התקרבות לבית-הכנסת יש לנקוט בצעדים הדרושים במסגרת ההלכה
ע"מ להביאן אל הדרך הישרה.
אני מתיר לך לערוך בבית הכנסת טכס
בת-מצווה, שבו יברכו בשעת הקריאה בתורה את בת-המצווה ויציינו את המאורע הזה, ולאחר
קריאת התורה לאפשר לה לשאת דרשה מסורתית.
נראה לי שזה מספיק בהחלט כדי
שמאורע זה יטביע את חותמו בקרב המתפללים וביחוד בקרב המשפחה, ויש להימנע מלהעלותה
לקרוא בתורה ולהפטיר.
אני מקווה שתעשה הכל כדי לשמור
על כללים אלה ובמיוחד לקרב את בני הקהילה לתורה ולמסורת.
בכבוד
רב,
יצחק
ניסים
שם השולח: בנימין תאריך: 19/01/12, 21:36:26מכך שהרב ניסים כתב "אני מתיר לך" ולא "אני מתיר" ברור שהוא לא התיר אלא לבית כנסת עם קהל מסוג זה, שהאלטרנטיבה מבחינתו להגעה לבית הכנסת היא בילוי במסעדות בשבת.
השבמחקלטעמי ההתעסקות בבת מצווה היא די מיותרת והיא נובעת יותר מ"גם אנחנו כמו הבנים", אין כאן פן דתי אלא יותר פן של "אני רוצה לעשות משהו בגיל 12".
השבמחקהרי ההתעסקות בבת מצווה היא יותר חברתית מאשר דתית, כמו הבר מצווה החילונית שמתחילה להתאפיין בלי עליה לתורה כלל וכלל.
זאת ועוד חיפוש מועדונים לבת מצווה מאשר חיפוש הפן הדתי שבעניין.