אינני בטוח שהמילה "נועז" הוא הכי מתאים כאן. אני כן בטוח שאף רב בימינו לא היה כותב כדברים הללו.
מתוך "בני יששכר" מאמר יג לחודש תשרי:
מתוך "בני יששכר" מאמר יג לחודש תשרי:
רז"ל נתנו טעם למה בכל ימי החג מקריבין הרבה פרים וביומא תמינאה פר אחד איל אחד, ואמרו במשל למלך שעשה סעודה לכל עבדיו כמה ימים, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך... הנה יש להתבונן, אדרבא כיון שהוא אוהבו אצלו אדרבא מהראוי להגדיל ולהאריך עמו בסעודה יותר ויותר, וגם מהו הטעם כדי שאהנה ממך, אבל המשכיל על דבר סוד שמיני עצרת הוא עיקר יום הנרצה ליחודא שלים, וזהו הנרצה עשה לי סעודה קטנה, שלא להאריך בהנאת הסעודה כי אני מבקש לעשות הסעודה בחפזון, כי רצוני ליהנות ממך כביכול בקירוב בשר ולא יתערב זר בשמחתינו, הבן הדבר.
שם השולח: רונן תאריך: 22/10/11, 17:07:14
השבמחקהאם התכוונת שזה נועז בגלל עצם האזכור של עניין קירוב בשר כאן, או בגלל שמדובר בקירוב בשר בין שני גברים?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 22/10/11, 17:31:22
האמת שעניין המינים בכלל לא עלה על דעתי.
סלח לי על הבורות, אבל אני לא מבין מה נועז. יחסי הקב"ה וישראל נמשלים ליחסי זכר ונקבה באין ספור מקומות, בבית המקדש ברגלים הייתה הדמיה ויזואלית של העניין (מעורים זב"ז - יומא נד.), וזה וורט זה לא שונה מהרבה רעיונות דומים.
השבמחקכמובן, הקב"ה נמשל לזכר וישראל לנקבה, ודברי רונן תמוהים.