בישיבה בה למדתי לא שינו במהלך השנה מהנוסח האשכנזי המקובל. ישנן ישיבות, דוגמת ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים שמנסים לגוון את הנוסח בימים נוראים ובהזדמנויות נוספות. נדמה לי שלא שמעתי עד היום על ישיבות בהם מגוונים את אמירת הקינות בין המנהגים האשכנזים והספרדים. אשמח לשמוע מהקוראים אם יש ישיבות/יישובים בהם הדבר מקובל.
אחרי שהתרגלתי לקינות הספרדיות ולצורת אמירתן, עבור מישהו שגדל בקהילה ספרדית המעבר לאמירת קינות אשכנזי יהיה מן הסתם טראומתי בדיוק כמו המעבר בין סליחות ספרדיות לאשכנזיות.
- הקינות הספרדיות מתמקדות כולן (לפחות אלו הנאמרות אצלי בבית הכנסת) באירועים שהתרחשו לפני חתימת המשנה. המאורע הכי מאוחר שמזכירים הוא עשרה הרוגי מלכות. בין הקינות האשכנזיות מוזכרים מאורעות מאוחרים בהרבה: שריפת התורה בימי מהר"ם מרוטנברג, חורבן קהילות שו"ם, מאורעות ת"ח ות"ת וכמובן שואת יהודי אירופה (האם יש ציבורים האומרים קינות לחרבן גוש קטיף??). האם ההבדל הזה מעיד על הבדל אשכנזי-ספרדי בתפיסת מהותו של יום תשעה באב?
- כאן בעיר מודיעין התקיים, לא בפעם הראשונה, ארוע "הלילה לא לומדים תורה" בהשתתפות הרב חיים נבון, חנוך דאום, יוסי שריד והגב' רות ירון. הארוע פורסם כמתחיל בשעה 21:00 בליל תשעה באב. להשערתי, אין אף קהילה ספרדית המסיימת את התפילה בליל תשעה באב לפני השעה 21:00. זה לא מפריע לי שהארוע הזה לא מסתדר עם הלו"ז של הקהילות הספרדיות, אבל אני חושב שזה מעניין שלא רק שהפורמט של ערב כזה הוא ממש רחוק מהמנטליות הספרדית (שלא מחלקת חלוקה ברורה בין המגזרים דתי/חילוני/מסורתי), הוא גם מתקיים בזמן שהספרדים ההולכים לבית כנסת בליל תשעה באב לא יכולים להשתתף בו (לפחות בתחילתו).
- אצלנו תפילת שחרית ארכה הבוקר קרוב לשלוש שעות. המניין האשכנזי הצמוד אלינו התחיל את התפילה כשעה אחרינו וסיים כשעה לפנינו. ממה שאני הבחנתי, הקהל אצלנו לא נראה ממהר במיוחד, על אף שידוע לי שחלקו לפחות הלך לעבודה לאחר התפלה. אמנם, מגיעים לשחרית פחות אנשים מאשר הגיעו בערב ולמנחה, ובכל זאת אני לא בטוח אם אורך התפילה היה משנה לאלו שלא הגיעו.
שם השולח: נשואה לספרדי תאריך: 09/08/11, 19:38:32
השבמחקהשנה, בפעם הראשונה בחיי, נוכחתי בקריאת איכה בניגון ספרדי. כמי שגדלה בבית אשכנזי ובבית כנסת אשכנזי, הדבר מאוד הפריע לי. אין ספק שאשכנזים וספרדים בוכים בצורה שונה וחבל.
שם השולח: אליהו (האתר שלי) תאריך: 09/08/11, 20:46:36
נראה שהגלות האשכנזית הייתה יותר קשה מזו הספרדית. עם זאת, האם הספרדים מזכירים איכשהו את גירוש ספרד, שהיה חורבן עצום של קהילה בת מאות אלפים?
שם השולח: אריה תאריך: 10/08/11, 01:08:10
א. אצלנו אומרים לצערי קינות על גוש קטיף. אני מקווה שלא בעוד הרבה מקומות.
ב. לא השתתפתי באמירת קינות ספרדיות, אך יצא לי להציץ בספר קינות, וראיתי שם דווקא כמה משל ריה"ל ואחרים (אם זכור לי נכון).
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/08/11, 04:45:33
אליהו,
אני לא ראיתי קינות על גירוש ספרד.
לגבי ההבדל בקושי הגלות, התלבטתי אם זה באמת נכון, או שזה רק עניין של היכן הצרות פורסמו יותר. אינני יודע.
אריה,
תוכל לכתוב היכן זה "אצלנו"?
אכן, אומרים את "ציון הלא תשאלי" - לדעתי, זה הקינה עם המילים הכי קשות מבין הקינות שאנחנו אומרים.
שם השולח: אייל תאריך: 10/08/11, 06:00:09
מהתרשמותי רבים מהאשכנזים היו שמחים "לוותר" לספרדים ולעבור לקינות ולסליחות שלהם, רק בצורה קצרה יותר. המנהג הטוב ביותר: סליחות של ספרדים בתאריך של האשכנזים, קינות של ספרדים באורך של האשכנזים.
שם השולח: רועי תאריך: 10/08/11, 07:30:45
השבמחקהרב שטיינברגר כתב על זה ממקום קצת אחר:
http://musaf-shabbat.com/2011/07/21/%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8/
והרב ברקוביץ מציע להתאחד סביב המנהגים הספרדיים:
http://musaf-shabbat.com/2011/08/04/%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/