לפני כמה שבועות כתבנו רשימה בנושא "באהבה" - מנין?, על המקור לכך שהכהנים צריכים לברך את עם ישראל באהבה.
בזמנו העיר אחד הקוראים את ההערה הבאה:
יש על זה בדיחה ידועה. מקור "באהבה" ממה שאמרה תורה "אמור להם" ("אמור" בצרפתית = אהבה).
היום שלח לי אחד מהקוראים את המקור הבא, ומסתבר שהשנינות הזו יסודה בהררי קודש:
הדברים הם מתוך הספר "אלף המגן" מאת הרב אליעזר פאפו, מחבר הספר "פלא יועץ".
כך הוא כותב:
כה תברכו את בני ישראל אמור להם - נראה לפרש עפ"י מארז"ל "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" וגדר השלום הוא מענה רך משיב חימה וזהו אמרו "כה תברכו את בני ישראל" ע"י שירגילו "אמור להם" אמירה רכה
ואפשר להמתיק הענין שידוע שנמצא בתורה שדברה בלשונות הגוים כאומרם "'על טוטפות' - טט בכתפי, פת באפריקי, בלשון יוני קורין לאחת הן וכדומה, אף אנו נאמר אהבה בלשון ספרדי קורין "אמור" וזהו אמרו "כה תברכו את בני ישראל" ע"י שיהא אמור ביניהם.
שם השולח: שמואל תאריך: 27/07/11, 20:35:22באחד הכרכים הראשונים של הסדרה "מנהגי ישראל" של הרב פרופ' שפרבר מופיע דיון קצרצר בנושא המילה "באהבה" שנחתם בהשערת הרב שפרבר כי המילה "באהבה" היא סימן למבנה הברכה.
השבמחקברכת כהנים מורכבת משלושה פסוקים כאשר בראשון יש 3 מילים, בשני 5 ובשלישי 7. ע"פ זה טוען הרב שפרבר כי פירוש המילה באהבה הוא: ב+א=3, ה=5, ב+ה=7.
(למיטב זכרוני מופיע בפרק על מנהגים שקשורים בנומרולוגיה).
וכן ואם ‘amour’ יאמר העבד: אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני…
השבמחק