שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 21:00:13במבט פשוט יש בפסוק ייתור: "וטמאה שבעת ימים, ובשמיני ימול" - כך היה צריך להיות כתוב, אבל כתוב "ביום השמיני". אלא שמייתור זה למדו חז"ל שצריך למול ביום ולא בלילה. בכל זאת הדבר מקדם אותנו, שכנראה הלימוד הוא דווקא מ"השמיני".
שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 21:05:28וכעת שלב אחד הלאה: בכל שבעה ימים יש שבת אחת, וברור שהיום השמיני עשוי להיות שבת. היה ניתן לכתוב "וטמאה שבעת ימים, ואחרי כן ימול" (בדומה ללשון הכתובה בזבה גדולה, "וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר"), והיינו יודעים לבד ש"אחרי כן" פירושו בשמיני (או כדי ללמדנו שדווקא ביום, היה ניתן לומר "ממחרת"), אך מאחר שכתוב "בשמיני", נמצאנו למדים: בשמיני דווקא. מדוע שהיינו סוברים שלא יהיה זה בשמיני? מפני השבת. נמצאנו למדים שדוחה שבת.
שם השולח: יצחק תאריך: 31/03/11, 22:43:52אולי מפשט הפסוק, שמקשר בין טומאת יולדת לבין ברית מילה, משמע שטומאת יולדת פוקעת עם ברית המילה ("וטמאה שבעת ימים, כימי נידת דוותה תטמא, וביום השמיני ימול בשר ערלתו"). ממילא, כמו שפשוט שטומאת יולדת יכולה לפקוע גם בשבת, כך גם צריך להיות פשוט שהמילה יכולה להיות בשבת. מצד שני, זה לא כ"כ פשוט, וגם קשה על זה מכך שהיולדת נקבה טמאה שבועיים ואין שום דבר ש"מפסיק" את הטומאה אחרי שבועיים...
שם השולח: רונן תאריך: 01/04/11, 10:34:59קשה קצת לדבר על לימוד על דרך הפשט לכך שמילה דוחה שבת, כי האמת היא שאם אנחנו רוצים להיות עקביים ב"דרך הפשט" אין שום מקור לחשוב שמילה אסורה בשבת.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/04/11, 18:05:46רונן, גם אני חשבתי כך בדיוק. ואולי זה כוונתה, שאם התורה היתה רוצה לדחות את המילה מפני השבת, היא היתה צריכה לומר בפירוש שמילה אסורה בשבת.
שם השולח: רונן תאריך: 02/04/11, 18:58:29קשה לי להאמין. מניסוח השאלה נראה שהנחת היסוד היא שזה אסור בשבת. אני מניח שהיא התכוונת שכיוון שכתוב ביום השמיני, אז זה תמיד ביום השמיני ללא יוצאים מן הכלל (עד שלא יוכח אחרת), וממילא גם בשבת.
שם השולח: יצחק תאריך: 02/04/11, 20:43:12חשבתי על זה כל השבת, ואני חושב שהלימוד הוא מכך שהפסוק מנוסח בסביל ("וביום השמיני יימול בשר ערלתו", ולא 'יָמול' או 'תמולו'). אינטואיטיבית זה נראה לי קשור, למרות שקשה לי להסביר למה. אולי התורה רוצה לרמוז שצריך לדאוג לכך שהמילה תיעשה ביום השמיני, ופעולת המילה לא מתייחסת לאדם שעשה אותה, וממילא אין בה משום חילול שבת.
שם השולח: אלחנן תאריך: 03/04/11, 05:32:16נראה לי שרונן צודק. אי אפשר ללמוד על דרך הפשט, אבל נחמה ליבוביץ לא היתה מתחכמת ושואלת כך, רק על מנת שנענה "אי אפשר". כנראה היא באמת סבורה שזה נובע מכך שנאמר "ביום השמיני" דווקא.
כדאי להוסיף שבהקשר של טומאת יולדת הפסוק מיותר לגמרי. אולי זה חיזק אצל ליבוביץ את התחושה שיש למצוא בו הנחיה שלא נאמרה בפירוש. ועדיין, בהגדרות המקובלות החל מימי הביניים קשה לקרוא לכך פרשנות פשט.
שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 21:00:13במבט פשוט יש בפסוק ייתור: "וטמאה שבעת ימים, ובשמיני ימול" - כך היה צריך להיות כתוב, אבל כתוב "ביום השמיני". אלא שמייתור זה למדו חז"ל שצריך למול ביום ולא בלילה. בכל זאת הדבר מקדם אותנו, שכנראה הלימוד הוא דווקא מ"השמיני".
השבמחקשם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 21:05:28וכעת שלב אחד הלאה: בכל שבעה ימים יש שבת אחת, וברור שהיום השמיני עשוי להיות שבת. היה ניתן לכתוב "וטמאה שבעת ימים, ואחרי כן ימול" (בדומה ללשון הכתובה בזבה גדולה, "וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר"), והיינו יודעים לבד ש"אחרי כן" פירושו בשמיני (או כדי ללמדנו שדווקא ביום, היה ניתן לומר "ממחרת"), אך מאחר שכתוב "בשמיני", נמצאנו למדים: בשמיני דווקא. מדוע שהיינו סוברים שלא יהיה זה בשמיני? מפני השבת. נמצאנו למדים שדוחה שבת.
שם השולח: יצחק תאריך: 31/03/11, 22:43:52אולי מפשט הפסוק, שמקשר בין טומאת יולדת לבין ברית מילה, משמע שטומאת יולדת פוקעת עם ברית המילה ("וטמאה שבעת ימים, כימי נידת דוותה תטמא, וביום השמיני ימול בשר ערלתו"). ממילא, כמו שפשוט שטומאת יולדת יכולה לפקוע גם בשבת, כך גם צריך להיות פשוט שהמילה יכולה להיות בשבת.
מצד שני, זה לא כ"כ פשוט, וגם קשה על זה מכך שהיולדת נקבה טמאה שבועיים ואין שום דבר ש"מפסיק" את הטומאה אחרי שבועיים...
שם השולח: רונן תאריך: 01/04/11, 10:34:59קשה קצת לדבר על לימוד על דרך הפשט לכך שמילה דוחה שבת, כי האמת היא שאם אנחנו רוצים להיות עקביים ב"דרך הפשט" אין שום מקור לחשוב שמילה אסורה בשבת.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/04/11, 18:05:46רונן,
גם אני חשבתי כך בדיוק.
ואולי זה כוונתה, שאם התורה היתה רוצה לדחות את המילה מפני השבת, היא היתה צריכה לומר בפירוש שמילה אסורה בשבת.
שם השולח: רונן תאריך: 02/04/11, 18:58:29קשה לי להאמין. מניסוח השאלה נראה שהנחת היסוד היא שזה אסור בשבת. אני מניח שהיא התכוונת שכיוון שכתוב ביום השמיני, אז זה תמיד ביום השמיני ללא יוצאים מן הכלל (עד שלא יוכח אחרת), וממילא גם בשבת.
השבמחקשם השולח: יצחק תאריך: 02/04/11, 20:43:12חשבתי על זה כל השבת, ואני חושב שהלימוד הוא מכך שהפסוק מנוסח בסביל ("וביום השמיני יימול בשר ערלתו", ולא 'יָמול' או 'תמולו').
השבמחקאינטואיטיבית זה נראה לי קשור, למרות שקשה לי להסביר למה. אולי התורה רוצה לרמוז שצריך לדאוג לכך שהמילה תיעשה ביום השמיני, ופעולת המילה לא מתייחסת לאדם שעשה אותה, וממילא אין בה משום חילול שבת.
שם השולח: אלחנן תאריך: 03/04/11, 05:32:16נראה לי שרונן צודק. אי אפשר ללמוד על דרך הפשט, אבל נחמה ליבוביץ לא היתה מתחכמת ושואלת כך, רק על מנת שנענה "אי אפשר". כנראה היא באמת סבורה שזה נובע מכך שנאמר "ביום השמיני" דווקא.
כדאי להוסיף שבהקשר של טומאת יולדת הפסוק מיותר לגמרי. אולי זה חיזק אצל ליבוביץ את התחושה שיש למצוא בו הנחיה שלא נאמרה בפירוש. ועדיין, בהגדרות המקובלות החל מימי הביניים קשה לקרוא לכך פרשנות פשט.