מדי חול המועד סוכות מתקיים כינוס בישיבת עטרת כהנים בנושא "הלכות הקודש והמקדש". משום מה בחג הסוכות האחרון בחרו להקדיש את הכינוס למה שהם מגדירים כ"משבר האינטרנט ותיקונו". הרצאות הכינוס (שכוללות גם שיעור של הרב נבנצאל ב"הלכות הקודש והמקדש" - הועלו לכאן).
האזנתי לרוב ההרצאות ולפניכם כמה הערות שלי:
- לא לחלוטין ברור לי מה מטרתו של יום עיון כזה. האם המטרה להבהיר לציבור התמים מהם הסכנות שישנם באינטרנט? האם המטרה זה להציב פתרונות?
אם זה להבהיר את הסכנות - קשה לי להאמין שמי שמשתמש באינטרנט לא מכיר את הסכנות שדיברו עליהם. אם זה להציב פתרונות - זה לא ממש קרה.
בתחילת דרכי כבלוגר אתר כיפה אירגן כנס בנושא "יהדות ואינטרנט". זה לא היה הכנס הראשון בנושא ועלו בו לדיון נושאים חשובים מאד על השימוש באינטרנט לציבור הדתי. לצערי, אתר כיפה כבר לא מארגן כנס כזה. ההרגשה שלי זה שכנס כזה הוא חשוב מאד ומועיל. לצערי, הכינוס של עטרת כהנים לא התקרבה בכלל לתחום הזה, ואני עדיין מחכה שמישהו ירים את הכפפה.
- הרב שלמה אבינר והרב יהושע שפירא דוגלים עדיין בעידוד אנשים לא להכניס את האינטרנט לביתם ("רימון זה תועבה" אמר והדגיש הרב יהושע שפירא, רק שעדיף מקצת תועבה על ים של תועבה). עם זאת, גם הם מבינים שאין סיכוי שזה יהיה פתרון לרבים.
- השיעור של הרב אלישע אבינר, שהיה בעצם שיעור פתיחה לכל היום, היה לטעמי המוצלח ביותר ומבחינתי היה אפשר להסתפק בו. השיעורים הנוספים, טובים יותר וטובים פחות, לא הוסיפו הרבה על דבריו (בטח לא מספיק ליום שלם).
- הרב יהושע שפירא, כידוע, היה ממקימי אינטרנט רימון. לקראת פרשת נח, מי שגולש עם אינטרנט רימון יכול בהחלט לומר שהוא את נפשו הציל (לפחות חלקית). אבל גם הוא צריך להיות ער לכך שרימון זה פתרון מגזרי. מעט מאד אנשים מהמגזר המסורתי-כללי יהיו מוכנים להצטרף לרימון כל עוד אתרים פופולאריים כדוגמת www.flickr.com חסומים. הפתרון הכללי יותר צריך להיות, לטעמי, על ידי חקיקה בסגנון מה שהציע בקדנציה הקודמת השר אריאל אטיאס. דווקא עכשיו שיש קואליציה ימנית-דתית יש סיכוי להעביר חקיקה כזו, אך כל הח"כים שלנו ישנים כהרגלם.
- בעיני, תקיפת האנונימיות ברשת ותקיפת פייסבוק לא יכולים לדור בכפיפה אחת. מי שמתנגד לאנונימיות, צריך לתמוך בפייסבוק. ומי שמתנגד לפייסבוק צריך להיות שלם עם האנונימיות של הרשת. בעיני, ראיית שניהם כרע טוטאלי זה פשוט תרתי דסתרי.
- ככלל, כמעט כל הדוברים בחרו לתקוף את פייסבוק ולקרוא לציבור השומעים להדיר את רגליהם מהאתר הפופולארי. אני אינני מבין מה הבעיה הגדולה בפייסבוק. האם זה באמת נמצא באותו שורה עם הסכנות הרוחניות הגדולות הקיימות באינטרנט. ואם כבר, האם צ'אטים זה לא משהו הרבה יותר מסוכן מאשר פייסבוק? אני לא יודע מה אתכם, אבל כשאני שומע רב מדבר על פייסבוק, ועוד כשהוא מדבר על זה כאל משהו חדש זה מתורגם אצלי במח לתמונה של מישהו מחזיק שלט גדול ועליו כתוב "אני נלחם את מלחמות האתמול".
- אחד או שניים מהדוברים העלו את נושא האלימות המילולית בטוקבקים, אך לא הציעו שום פתרון לעניין (חוץ מחסימת האפשרות לחלוטין). מדוע שאתרים תורניים לא יאפשרו טוקבקים מתורבתים על תכנים באתר שלהם? כך הם יוכלו להראות דוגמא אישית ואולי אחרים ילמדו מהם. זה לא נכתב בציניות, אני באמת מאמין שמשם תבוא הישועה.
- ככלל, בכל שיעורי הכינוס היה הרבה הרבה "קובלים על החושך" ומעט מאד "מוסיפים אור".
שם השולח: מישקה תאריך: 05/10/10, 11:57:56
השבמחקלא הצלחתי להבין מה בדיוק הסתירה. לא מדובר בדיון פילוסופי על "אנונימיות" מול "חשיפה". מותר לסבור שהאנונימיות במקומות מסויימים ברשת היא רעה חולה, ויחד עם זאת שגם הוויתור על הפרטיות בפייסבוק גם הוא רעה חולה. מה יש?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/10/10, 18:05:10
כשאני מנסה לדמיין איך היה נראה אינטרנט לא-אנונימי, מה שעולה לי בראש זה משהו שדומה מאד לפייסבוק. משום מה אנשים חושבים שאם היתה אנונימיות אז אנשים היו נזהרים הרבה יותר במה שהם כותבים באינטרנט. אני לא חושב שזה נכון. אנשים היו מתרגלים מהר מאד לחשיפה וכך היה קורה שבלחיצת מקש פשוטה היית יכול לדעת הכל על כל מאן דהוא. פייסבוק מוכיח שחוסר אנונימיות אינו מונע מאנשים לפרסם הרבה שטויות.
העניין הוא שאותם אנשים אינם סוברים רק שהאנונימיות הינה רעה חולה (ואז אולי היית צודק), אלא שהאנונימיות הינה שורש הרע (או אחד משרשי הרע) - וזה כבר לא מסתדר לי עם ראיית פייסבוק כעוד שורש של רע.
שם השולח: מישקה תאריך: 05/10/10, 18:36:14
המציאות אינה שחור או לבן, וכך גם הציר שבין אנונימיות להיעדר פרטיות. אותם שמתנגדים לאנונימיות של טוקבקים או כיוצא בזאת (ואין ספק שאילו טוקבקים באתרי חדשות לדוגמא יהיו בלתי אנונימיים, תיעלם מהם 85% מגסות הרוח המצויה בהם כיום. זה לא בהכרח סיבה לתמוך בכך, אבל ברור לחלוטין שכך יקרה), לא העלו על דעתם שהדברים צריכים להגיע לקיצוניות השניה, שאדם יחלוק את כל פרטי חייו האישיים בדף האינטרנט. לפי תפיסתם, הקיצוניות האחת רעה, וגם הקיצוניות הנגדית רעה. מותר כמובן לחלוק, אבל אין בעמדה הזאת כל סתירה.
התופעה הזו ראויה אכן למחקר סוציולוגי מעמיק יותר, אבל כבר היום יש פעילי זכויות אדם וארגונים למען האזרח (בארה"ב) שעומדים מלאי השתוממות מול תופעת הפייסבוק, מבחינת הבחירה לוותר כמעט לחלוטין על פרטיות כלשהי, והדבר למעשה שומט את השטיח מתחת רגליהם כשהם מבצעים פעילות חוץ פרלמנטרית להגנת הפרטיות האישית.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 05/10/10, 20:33:16
מישקה,
לגבי מה שכתבת: "ואין ספק שאילו טוקבקים באתרי חדשות לדוגמא יהיו בלתי אנונימיים, תיעלם מהם 85% מגסות הרוח המצויה בהם כיום" - אני אינני מסכים. אני חושב שאנשים היו מתרגלים מהר מאד לחשיפה ומביעים את דעתם בחופשיות (תחשוב בכיוון: איך אנשים מדברים במילואים...).
ולעניין אם יש סתירה או לא - אני אחשוב על זה עוד קצת, אולי אתה צודק.