כמה מילים על פרשת ספר "תורת המלך".
נתחיל בכך שלא קראתי את הספר (מלבד הפרק הראשון, שלא נראה נורא במיוחד).
כפי שכתבתי בעבר, בשעתו כשהתפרסם חלופת המכתבים בין הרב אביחי רונצקי ויוס'קה אחיטוב (אפשר למצוא אותם כאן) בנושא טיפול במחבל גוי בשבת ע"י חובש יהודי (מי היה מאמין שהרב רונצקי יוכל להתמנות לרבצ"ר אחרי הדברים שהוא כתב שם...), למדתי ממו"ר הרב יהושע בן-מאיר שעצם העיסוק בנושאים אלו יש בהם משום איבה והם אסורים. גם מבלי לקרוא את הספר המדובר, ובמיוחד לאור העליהום האחרון, בהחלט ניתן להסיק שכך צריך לומר גם כאן (ראו גם כאן).
כך שאין לי בעיה עם זה שחוקרים את מחברי הספר וגם לא תהיה לי בעיה אם יעמידו אותם לדין. בעיני, מי שמתעסק עם אש שלא יבכה אחר כך שביתו נשרף. [מדוע לא חוקרים גם פרופסורים ואומנים? באמת אני מיצר על זה שאין טיפול שווה מימין ומשמאל, אבל את זה ידעתי וידעו המחברים בטרם פרסמו את כתביהם והיו צריכים לקחת את זה בחשבון. זה הרי חלק מהחשש לאיבה.]
עכשיו לעניין חקירת הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף. אינני מקבל כלל את האמירה שרב שכותב הסכמה לא אמור לדעת על מה הספר מדבר. אם אין משמעות להסכמה שהרב כותב, אז שהרב לא יכתוב בכלל. אני מחזיק בדעה שמו"ל אחראי לטיב הספרים שהוא מוציא לאור ורב שנותן הסכמה לספר מקבל על עצמו אחריות לתוכנו החיובי. מבחינתי אם מתגלה שהספר הינו ברמה ירודה המו"ל אמור להחזיר את כספו של הקונה והרב אמור לפרסם כתב התנצלות על זה שהוא טעה והטעה את הציבור. בעידן שכמות הספרים היא אין-סופית, לא יזיק שכמה ספרים שהינן בגדר "רוצחי עצים" לא יראו אור עולם. אך גם מי שכן מחזיק בדעה שרב אינו אחראי להסכמה שהוא כותב אני מצפה שאם יש ספר שמתעורר לגביו סערה ציבורית, אז שהרב כן יואיל לקרוא את הספר ולהביע את דעתו בגלוי האם הוא עדיין מסכים לספר או לא.
עם זאת, במקרה הנוכחי שהמשטרה והפרקליטות עוד לא החליטו אם הם מעמידים לדין את מחברי הספרים, כל ניסיון לחקור את הרבנים נותני ההסכמות הוא מגוחך. לכן אין ברירה אלא להסיק שכל הרצון לחקור את הרבנים הללו הינו רק משום שהמשטרה והפרקליטות שכחו את תפקידם והם מנסים להיות בתפקיד המענישים והמרתיעים במקום להיות רק חוקרים ולהשאיר את הענישה לבית המשפט. כיוון שיש גלגל חוזר בעולם, אני די בטוח שהגופים הדתיים שמשתפים פעולה עם ליקוי המאורות של הפרקליטות יבואו על עונשם אולי אף בעולם הזה.
שם השולח: עמוס תאריך: 22/08/10, 05:03:39לצערי הפעם אני חושב שהרב טועה, בסיפא של דבריו. על מנת שהמשטרה והפרקליטות יחליטו האם להגיש כתב אישום או לא הם חייבים לחקור את כל המעורבים, גם כאלו שאין חשד נגדם אבל יכולים לשפוך אור על הפרשה. להפך, אילו היתה מתקבלת החלטה לפני שהיו חוקרים את הרבנים שנתנו הסכמות (ואת המו"ל, ואני מסכים לחלוטין עם ההנחה שנותני הסכמות אחראים לתוכן דבריהם וקראו את הספר) הרי שהיינו בצדק מתקוממים. דרישת החוק והצדק, וגם ההלכה, היא לבדוק ולחקור עד תום.
השבמחקהרבנים חייבים להתייצב לחקירת המשטרה, לדעתי. אי התייצבותם היא חלק ממגמת הניתוק בין היהדות הדתית לבין מדינת ישראל. ה"אי-ממלכתיות".
שם השולח: מישקה תאריך: 22/08/10, 10:05:21עמוס, מה יש "לשפוך אור על הפרשה", הרי כל השאלה היא המעמד המשפטי של התכנים של הספר, וזה מונח לפני המשטרה בלי שום תלות ברבנים המסכימים. כל עוד לא הוחלט שיש בתכני הספר עניין פלילי, מופרך לחלוטין להכליל בחקירה רבנים מסכימים, ונודף מכאן ריח פוליטי כבד ("אי ממלכתיות" כלשונך).
שם השולח: עמוס תאריך: 24/08/10, 20:00:30אני חושב שאתה טועה. החקירה מטרתה לבדוק האם נעברה עבירה פלילית של הסתה. תכני הספר רלוונטיים, אבל יותר מזה - כוונת הכותבים. על כוונתם - גם במחשבה וגם בספר - אפשר להבין רק משיחה עימם ועם אנשים שהיו מעורבים בתהליך פרסום הספר. המסכימים מעורבים בתהליך - הם קראו את הספר, שוחחו עם הכותבים, וידעו על פרסומו מראש. לכן, הם הנחקרים המשמעותיים. כמובן שיתכנו גם נחקרים אחרים שישפכו אור על הפרשה - חברים של הכותבים, תלמידים, עורכים וכו'. חקירת הסביבה של החשוד, ומי שהיו במגע עימו בתהליך העבירה הנחשדת הינה דבר שבשגרה. לא נודף מכאן שום ריח פוליטי. ברור לי שעל פרסומי הסתה דומים במגזר הערבי (והיו - ואף היו הרשעות) תהליך החקירה היה דומה.
שם השולח: מישקה תאריך: 25/08/10, 17:16:30מה זאת "האם נעשתה עבירה פלילית של הסתה"? ראשית, המעשה היחיד שנעשה, בענייננו, הוא פרסום הספר. שנית ובעיקר, כוונת הכותבים, ובטח כוונת המסכימים, לא רלוונטית כלל לשאלה האם היתה כאן הסתה בפועל - בשביל זה צריך לבדוק את האימפקט של הספר עצמו בציבור מסויים, ולא את מה שעבר בראש של הכותבים.