בטרם נענה על השאלה הזאת, נדבר מעט מעניין השם 'אריאל'.
המדרש אומר:
“עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל. עלה אריה זה נבוכדנאצר, דכתיב עלה ארי מסובכו, במזל אריה - עד גלות ירושלים בחודש החמישי, והחריב אריאל - הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד. על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל. יבוא אריה - זה הקב”ה, דכתיב ביה אריה שאג מי לא יירא. במזל אריה - והפכתי אבלם לששון, ויבנה אריאל -בונה ירושלים ה’ נדחי ישראל יכנס”.
בננו נולד במזל אריה בין עת נחרב אריאל ובין היום שבו אמור להיבנות אריאל [כך עולה מהמשנה בסוף מסכת תענית: אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים... וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה--בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו" (שיר השירים ג,יא): "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו.].
לכאורה, לא ממש ברור מדוע בית המקדש מכונה "אריאל". העולה ממדרש זה (וכן הביאו בפירוש דעת מקרא על ישעיהו שם) הוא ש'אריה' פשוט מסמל חוזק וכח. לכן כל דבר שיש בו חוזק וכח מכונה אריה, כך גם בית המקדש כשהוא על עמדו מכונה על ידי הנביא אריה - אריאל. אך האריה יכול גם לסמל כוחות שאינם חיוביים כפי שמדגיש המדרש שאריה יכול להיות גם נבוכדנאצר. הימים שבין ט' באב לט"ו באב - בין החורבן לתקומה הם ימים המבטאים את המתח בין הכוח ההורס לכח של הבנין והקדושה, והשם אריאל מבטא את הכוח המיועד לשמש את הקב"ה.
את נתן הנביא אנו פוגשים לראשונה בשמואל ב' פרק ז' כשדוד נגש אליו עם הטענה "רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית ארָזִים וַארוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". נתן הנביא אומר לו שהוא יכול ללכת לבנות "כי ה' עמך". לאחר מכן ה' מתגלה אל נתן ואומר לו לומר לדוד שהוא איננו יכול לבנות את הבית ורק בנו יבנה את הבית. המפרשים עומדים על כך שאין כאן שינוי בדעת ה' אלא שמלכתחילה נתן אמר מדעתו ולאחר מכן ה' אמר לו אחרת. רואים מכאן שנתן הבין מסברא שנכון שדוד יבנה את הבית. אך נשאלת השאלה: מדוע הקב"ה לא תיקן את נתן לפני שהוא טעה? מדוע הוא לא אמר לו במקום לומר לדוד שהוא לא יכול לבנות את הבית?
ייתכן וההסבר לזה מצוי בפעם השניה שבו אנחנו פוגשים את נתן, כשהוא נשלח ע"י ה' להוכיח את דוד על חטא בת-שבע והוא בוחר להמשיל לו את משל כבשת הרש ולהטיח בו "אתה האיש". הקב"ה הניח לנתן לטעות ולאחר מכן אולי גם לסבול בושה כשהוא היה צריך לבוא בפני דוד ולומר לו שהוא טעה, כדי שכעבור זמן יוכל נתן להתייצב לפני דוד ולומר לו "אתה האיש" - כשאני טעיתי ידעתי לבוא ולומר שטעיתי עכשיו אתה צריך לקום ולומר שטעית.
אנחנו מתפללים שלא ירחק היום ושמו של "נתן אריאל" יכתב עם קמץ-פתח כתיאור פעולה שכבר התרחשה בעבר. אך עתה, שמו ייכתב עם שני קמצים כדי לסמל שהדרך לבניין אריאל עובר קודם כל בהבנה שנכון לבנות עתה את בית המקדש, ביכולת לקום ולומר "טעיתי" כשצריך, ובדרישה לעמידה בסטנדרטים מוסריים נעלים. בעזרת תכונות אלו נזכה לראות בבניין אריאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.