מדריך הנהיגה השלם, מאת: חיים ולדומירסקי

התפרסם לפני שבוע בעלון עולם קטן

כידוע לכל נהג ואולי גם לכל נוסע, כמו שדלק זה לא רק דלק כדברי הפרסומת (זה גם מים בד"כ) גם אוטו זה לא רק אוטו. הרכב נותן לנו איזו תחושה קטנה של בית – אנחנו מרשים לעצמנו לשיר בחופשיות עם הדיסק, להתגלח בדרך לעבודה ויש כאלו שאפי' מחטטים באף ברמזור (איכס, גועל נפש...אני רק גירדתי ליד, בחייכם). במיוחד כשאנחנו נוסעים לבד הרכב גורם לנו להוריד את המסכות כאילו אנחנו לבד לגמרי בעולם, כי חוץ מאיתנו מי נמצא על הכביש ? – כמה מכוניות עם כל מיני נהגים שזרים לנו לחלוטין במקרה הטוב ובמקרה הרע יש שם מפלצת , נו... אתם יודעים... המפלצת מהרכב ליד.
· המפלצת מהרכב ליד - אתה עומד מותש בתור המכוניות הבלתי נגמר לקראת הפניה ימינה ברמזור, ולפתע אתה קולט אותו מזוית העין. החצוף הזה חותך את כל התור הארוך מצד שמאל ופונה ימינה בסוף. אתה מתמלא בתחושת עוול ובזעם בלתי נשלט... הישראלי המכוער... מעניין איך נראית המפלצת בתוך הרכב הזה, בטח תת אדם. כלם מחכים כאן רבע שעה אבל לו זה לא מתאים! אם היתה לך הזדמנות היית חוסם אותו. אוהו איך שהיית חוסם אותו, ככה בחצי הגה שמאלה כזה, אולי אפי' לא היתה לו ברירה והוא היה ממשיך ליסוע ישר במקום לפנות ימינה. אתה מתמלא תחושת מתיקות רק מהפנטזיה המתוקה הזו. אבל לא, אותך הוא כבר עבר והדביל מקדימה אפי' לא חשב לחסום אותו. בטח אישה... פראיירית! זה לא שאתה טיפוס אלים או משהו כזה, אבל תחושת הצדק האינסופי לעומת הנבזות האולטימטיבית אפי' לרב קוק היתה עושה משהו, לא ככה?! סופסוף יצאת מהפניה ואתה על הכביש הפתוח. אבל פתאום... אתה קולט 100 מ' לפניך את המאזדה עם הארכי-פושע, עם האנטי-אזרח הזה, ואתה יודע שאתה פשוט חייב לראות את הפרצוף של המנוול הזה, איזה יופי ממש תכנית בערוץ 8, הזדמנות לראות איך נראית המפלצת הישראלית במלוא הדרה. אתה לוחץ עוד קצת על הגז עד שאתה ממש קרוב, עוד מאמץ קטן ואתה ליד החלון שלו, כבר מכאן אתה רואה שיש לו כיפה... בטח ערס... רגע, מי זה, נראה לך מוכר... אה, זה איציק מהשכונה שלך. איזה קטע! איציק! איזה תחמן קטן, אף פעם אין סבלנות לשרוט הזה. דוקא בחור טוב. אני אגיד לו הערב בבית כנסת שקלטתי אותו מתחמן את כולם, איזה קרוע.
· אתה לא פראייר – יאללה יאללה פיג'ו, חכה בתור. תשתלב מאחוריי, מה יש?! אין סבלנות? חשבת שתפסת פראייר, אה? אבל לא, הוא לא מוותר! הוא ממשיך ליסוע לידי, 50 מטר לפני הפניה. חושב שתהיה לו הזדמנות. חכה, חכה... הוא מסתכל קדימה ואני גם, אף אחד לא מפנה את המבט לשני, כאילו לא שמנו לב אחד לקיום השני, אנחנו לא שני אנשים, רק שני רכבים. אני לא שם לב שהוא מנסה להשתלב והוא לא שם לב שאני מנסה לחסום, אלו הכללים, הכל כאילו במקרה... אבל פתאום - צפירה, אני מסובב את המבט אליו "אח שלי, תוכל לתת לי לפנות ימינה כאן ?" הוא שואל בחיוך, "בטח גבר, אין בעיה!" אתה עונה לו בשמחה. למה לא, מצווה.
· בקיצור, כדי לנהוג בישראל צריך להכיר את המנטליות, אבל גם זה לא מספיק – צריך גם להכיר את החוקים ולא רק את החוקים הפורמליים אלא גם את החוקים בלתי כתובים, חכמת הכביש הישראלית. למשל – איך המורה לנהיגה שלכם לימד אתכם לחנות ? מרחק דלת מהמכונית ליד, שני סיבובים בהגה, יישור לפני המדרכה ... בלה בלה בלה... חבר'ה, הרי כולנו מכירים את השיטה הישראלית - נוסעים ברוורס עד שאתה "חש" את הרכב מאחור, מיישרים לימין ונוסעים קדימה עד שאתה פוגש בשמחה את הרכב מלפנים. ובכן, באחת מנסיעותיי הראשונות, כשנהגתי ברכב החברה של אבי, ניסיתי ליישם את הכלל אף אני – העברתי לרברס ונסעתי באיטיות בציפיה למגעו העדין של הטנדר שמאחוריי בפגוש. אולם במקום "בום" מעודן אך נחרץ, שמעתי משהו שדומה יותר ל "כחחחחח" והוא ממש לא היה נחרץ, הרכב המשיך ליסוע לאחור כמעט באין מפריע. לאחר שיצאתי מהאוטו גיליתי שבדומה לשאר הכללים בעולם אף לכלל החניה הזה יש יוצא מן הכלל. על כן מעתה כך ינוסח הכלל -"סע באיטיות ברוורס עד שתחוש ברכב שמאחוריך אלא אם כן יוצא ממנו שיפוד ענק שנכנס לך היישר לתוך הבאגז'". בקיצור אבא, זוכר שהתעקשתי לשים לך מדבקה של "העם עם הגולן" מאחורה ? עכשיו אתה יודע למה...
עוד חוקים בסיסיים ועוד על הנהג הישראלי בפרק הבא.


נ.ב. אני יודע שרבים מיכם ציפו לראות אותי מדליק משואה השנה, אבל מסתבר שועדת הטקסים המכובדת חושבת ש58 חתימות זה לא מספיק. שחצני קצת, לא ? בכל אופן התחלנו לעבוד כבר על תשע"א אז בקיצור – www.atzuma.co.il/masuah
לטורים נוספים http://www.valdomh.blogspot.com/
לתגובות vlado@olam-katan.co.il