מישהו ניגש אלי היום ושאל אותי אם יש לי מידע פנימי על פרשת הרב אלון. אז כמובן שאין לי.
אבל בכל זאת אני מרגיש שיש לי קשר לעניין, או לכל הפחות קשר עקיף.
במהלך השנתיים פלוס שהבלוג הזה קיים ולמעלה משש מאות רשימות שהתפרסמו יש רשימות מעטות מאד שהתלבטתי אם לפרסם אותם מראש, יש מספר זעום של רשימות שהתלבטתי גם לאחר פרסומם אם היה זה צעד נכון לפרסמם.
את הרשימה רצוי לרוב אחיו פרסמתי לפני קצת פחות משנתיים בלב כבד, אבל מתוך תחושה שהנושא שהעלתי שם ראוי לדיון רציני בתוך הציבור שלנו. קיבלתי לא מעט ביקורת על פרסום הדברים, ביקורת שלא שכנעה אותי להוריד את הרשימה אבל בכל פעם שראיתי שמישהו הגיע לבלוג לעמוד ההוא רק בגלל שחיפש את הצמד "הרב מרדכי אלון" בגוגל, התלבטתי אם באמת היה נכון לפרסם את הרשימה ההיא ואם נכון להשאיר אותה.
אתמול, מתוך ההלם והזעזוע, חזרתי וקראתי את הרשימה ההיא ואמרתי לעצמי שאם רק המצב שתיארתי שם היה בלתי סביר בעיני הציבור שלנו, לא היינו מגיעים ליום הזה. אם אדם שמודיע שהוא פורש מהחיים הציבוריים ללא שום הסברים, היה נעזב לנפשו כל עוד הוא מתפקד כאדם פרטי אך אם ירצה לחזור לחיים הציבוריים יצטרך לספק הסברים למהלכיו, לא היינו מגיעים ליום הזה.
שם השולח: יצחק תאריך: 17/02/10, 05:17:49
השבמחקלצערי גם אני זוכר כמה מקרים בהם ראיתי את הרב אלון במגע לתלמידים בצורה קרובה מאוד כפי שתיארת בפוסט לפני שנתיים.
הנהגה רבנית לטעמי אינה כוללת חיבוקים ונשיקות, יחס חם כן אבל לא מגע פיזי.
שם השולח: מישקה תאריך: 17/02/10, 09:25:49
"הנהגה רבנית" הוא מושג כוללני וגורף מידי להרבה מאד אבטיפוסים. שלילת מגע פיזי בחינוך המלווה ביחס אישי, אינה מציאותית בחלק מהמקרים. כל שמדובר בבני אותו מין, קביעתך נראית בעיני כהומופוביה במובן ההפוך שלה (ואני סבור כן גם במידה ויתברר שבמקרה המדובר כאן החשדות נכונים).
שם השולח: אלחנן תאריך: 17/02/10, 12:25:19
אכן עצוב מאד. שתי מימרות מתרוצצות אצלי כל היום - "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו", ו"אל תאמין בעצמך עד יום מותך". במישור המעשי המימרות האלו מנוגדות, והשניה גוברת על הראשונה.
איני יודע אם הלקח העיקרי שיש להפיק הוא דווקא לגבי מגע פיסי. נראה לי שזו תופעת לוואי של הענין, ועיקר הבעיה הוא ההערצה העיוורת שפיתחו תלמידים כלפי הרב אלון הכריזמטי, הערצה שגרמה לניוון האישיות שלהם מבחינות שונות.
כדאי לקרוא חורבניק-לשעבר שמצביע על הנקודה הזו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1150376.html
שם השולח: רועי תאריך: 17/02/10, 13:31:22
אני מרבה לקרוא כאן ולהנות אך זו הפעם הראשונה שאני מגיב,
מבלי לגעת בגופו של עניין בדקתי בגוגל תוך הגבלת תאריכים ולא הצלחתי למצוא הפניות לבלוג הזה מעמודי החיפוש הראשונים,
אני לא כל כך מבין את תוכן הבלוג(הנוכחי) אבל הוא קצת יכול להתפרש כתפיחה עצמית על השכם
מקווה לבשורות טובות יותר...
שם השולח: מיקי (האתר שלי) תאריך: 17/02/10, 20:15:41
גם אני קורא ונהנה מהבלוג זמן רב ומגיב בפעם הראשונה.
מה המחיר של דרישת הציבור מכל רב או איש-ציבור להסביר כל מהלך שלו? מה עם הפרטיות והזכות לאוטונומיה של האדם הפרטי, גם אם הוא רב גדול וחשוב? נראה שאנחנו רוצים פאפאראצ'י בתוך הציבור שלנו...
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/02/10, 20:32:48
רועי,
אני שמח שהצלחתי להוציא אותך משלוותך - מקווה שתגיב יותר (אבל רצוי שתשנה מעט את השם כדי שאדע להבחין בינך לרועי השני שמגיב).
אתה צודק, הרשימה הזו קצת עילגת - זה מה שקורה כשכותבים בדרך החוצה לשיעור. אולי מחר יהיה לי זמן לתקן קצת את הלשון.
תוכן הרשימה נע בין התרת ספיקות לבין תפיחה עצמית ואם קריאה לציבור (!) למנוע אפשרויות לתדהמות כאלו בעתיד.
מיקי,
איש ציבור - כשמו כן הוא - איש ציבור, אדם שהציבור עוכב אחריו ומעורה בחייו. אינני חושב שיש זכות לציבור להכנס לחדר המיטות של איש הציבור, אבל אני בהחלט עומד על כך שעל כל התנהגות שאיננה נורמטיבית הציבור צריך לדרוש הסברים.
בצורה קצת ציורית הייתי אומר כך, אילו הנועם אלימלך או אדמו"ר הזקן היו חיים היום, היה מקום לשלוח להם מייל ולשאול אותם: תגיד, הדברים האלה שאתה כותב על הצדיק - אתה מתכוין לעצמך? אתה באמת כזה?
שם השולח: שלומית (האתר שלי) תאריך: 18/02/10, 16:24:04
אני למדה מהפרשה האומללה הזאת שאסור שטרגדיה של אדם פרטי תהפוך לאסון עבור מספר רב של אנשים.
וכפי שכתבתי אצלי, לא ליצור מערכת בה לאדם אחד יש כח עצום כל כך
שם השולח: אוריה תאריך: 19/02/10, 12:49:04
מסכים עם שלומית ומוסיף - והגיע הזמן שתינסך אנושיות-ארציות רבנית המתקשה למצוא מקומה אצל רבנים מסוימים.
אנושיות כוללת טעויות ונפילות, יש לפרסם. אני צלם אלוקים כמו שהרב שלי הוא צלם אלוקים. הרב הוא לא סגנו של אלוקים.
שם השולח: חיים תאריך: 22/02/10, 15:44:04
בני, באמת מדהים! גם רב, גם מהנדס וגם בלש.