כך לפחות עפ"י פירוש רש"י על הפרשה.
על הפסוק (שמות א ח) "ויקם מלך חדש על מצרים" מביא רש"י את המחלוקת בחז"ל:
רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו.
על הפסוק (שמות ב כג) "וימת מלך מצרים" כותב רש"י:
נצטרע והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם.
[על הסיבות שהביאו את רש"י להסביר כך ראו את גליון נחמה ליבוביץ בנושא - כאן]
על הפסוק (שמות ד יט) "כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" כותב רש"י:
מי הם? דתן ואבירם - חיים היו! אלא שירדו מנכסיהם והעני חשוב כמת.
הדברים מוזרים מאד! במיוחד ביחס למלך מצרים. הרי ברור שבמאתים השנים בהם היו ישראל במצרים התחלפו מלכים, אז מדוע לא לתאם בין התחלפות המלכים, שכנראה ארעה, לבין הדברים שהתורה מספרת לנו אודות התחלפות המלכים?
התירוצים שניתנו על רש"י הם יותר מקומיים - שרש"י הבין, במקור השני, שהמלך לא מת כדי להסביר מדוע דווקא אז בני ישראל זעקו לה'. במבט הכללי אינני מכיר תירוצים לשאלה זו. הרי בפשטות אין שום בעיה להסביר ששלושת המקורות מדברים אודות מיתת מלך מצרים, ולא כפי שרש"י הביא.
יש לכם רעיון או מקור בנושא? אשמח לשמוע.
שם השולח: רועי תאריך: 10/01/10, 19:46:45
השבמחקשים לב שהמון אנשים מתים בפרק, גם לפי חז"ל "והיה שוחט תינוקות ישראל" וכן בשעבוד.
מי שלא מת הם אנשים רעים.
שם השולח: חגי תאריך: 11/01/10, 07:35:14
יש רעיון יפה על דברי רש"י:"ויקרבו ימי דוד למות" ולא "המלך דוד" כי אין שלטון ביום המוות, ומכאן שאם כתוב "וימת מלך מצרים" ולא סתם "וימת פרעה" סימן שהוא לא ממש מת אלא המשיך למלוך.
אגב - יש מדרש שאומר שאותו פרעה שאינו מסוגל למות, שרד גם את קריעת ים סוף (שנא' "לא נותר בהם עד אחד" - רק אחד וזה פרעה) והיה אח"כ למלך נינוה ולכן כששמע שיונה נביא לה' מתנבא שנינוה עתידה לההפך הוא לקח את הענין ברצינות ומיד הורה לחזור בתשובה.
שם השולח: חגי תאריך: 11/01/10, 07:43:13
זה הרעיון - רשעים אף במותם קרואים מתים, ואין חילוק אם כרגע מולך רעמסס ה-2 ,אמנחתפ ה-8 או שלמנאסר ה- 17 - מיתת הרשע זה לא מאורע שיש לו משמעות רוחנית והוא לא צריך להכתב בתורה. המלך הרשע הוא אותו אחד תמיד.
שם השולח: אלחנן תאריך: 11/01/10, 08:30:59
היישוב נראה לי פשוט. את המדרש לא מעניין לתת הסבר עובדתי שיתיישב עם כך שבמשך מאתיים שנה מתחלפים מלכים, אלא להדגיש את הפן הרציף של יחסי בני ישראל מול המצרים, שהמייצג שלהם הוא פרעה. ולכן המדרש אומר שמדובר באותו פרעה של יוסף שנעשה כפוי טובה, ושמשה מתמודד מול אותו מלך שרצה להרוג אותו. זו אמירה עקרונית שאינה נצמדת לעובדות, כמו "הוא השטן הוא מלאך המוות הוא היצר הרע", "הוא בלעם הוא לבן הארמי", וקרוב לענייננו - "הוא אחשוורוש הוא ארתחשסתא הוא כורש" (כולם בפ"ק דר"ה).
לגבי רש"י - אמנם רגילים לצייר אותו כ'פשטן' לאור הצהרותיו בכמה מקומות, אבל לא מדובר אצלו בעיקרון יחיד ובלתי מתפשר (כמו רשב"ם או ראב"ע). נדמה לי שאין לו בעיה לחרוג מן הפשט במקומות בהם לא מדובר בשינוי עיקר הסיפור, אלא בתוספת נופך בפרטים שוליים כמו זיהוי הפרעונים, דתן ואבירם וכד'.
שם השולח: חגי תאריך: 11/01/10, 08:51:16
לגבי מלכי פרס:
א. הציטוט הוא שגוי - הברייתא אומרת "הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא".
ב. זאת לא דוגמא טובה כי שם ברור שהכוונה שזה אותו מלך כי לפיו מוכיחים מתי ר"ה למלכים, וכבר האריך ד"ר חיים חפץ להוכיח שאכן היו רק 3 מלכי פרס - כורש אחשורוש ודריוש (http://www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=694&Itemid=20
)
רש"י אכן לא נוהג להביא מדרשים שהם רק "עקרונות" ואין להם בסיס בפשט, והרבה עמלו למצוא מה המקור בפשט לכל מדרש.
שם השולח: אלחנן תאריך: 11/01/10, 14:56:30
השבמחקא. תודה על התיקון.
ב. אין לי הידע ההיסטורי הנדרש בכדי להתמודד עם מאמרו של חפץ, וגם לא עם הדעות המקובלות יותר. מכל מקום הטענה "לפיו מוכיחים מתי ר"ה למלכים" אינה מספקת, וברור שזהו סמך ולא הוכחה אולטימטיבית. עדיין אפשר לקוות (גם אם לא להיות בטוח) שאיש לא יכתוב מאמר שיוכיח באריכות שבלעם הוא לבן הארמי.
תפיסת הפשט שלך שונה מאד, כנראה, מזו שלי (ושל ראשוני ספרד) ומיותר להיכנס לדיון הזה.
שם השולח: חגי תאריך: 12/01/10, 07:05:36
א. מאחר ולשיטתי זה זיהוי אמיתי אז זה הבדל חשוב.
ב. מכל מהלך הסוגיה בר"ה ברור שזה זיהוי ממש של המלכים ולא סתם מימרא באויר. ר' יוסף שואל "התם כורש הכא דריוש" ועונים לו "זה אותו מלך" והסוגיה ממשיכה עם ההנחה הזאת בלי שום חולק. מה לעשות שהזיהוי הזה גם פותר הרבה קושיות בסדר האירועים המוזר לכאורה בספר עזרא ונחמיה.