בשבת בבוקר לאחר התפילה נערך בקהילתנו קידוש (בעבר כתבנו על השאלה מתי נכון לערוך את הברית בשבת בבוקר - ראו כאן). הברית נערך לאחר התפילה ותוכנן מיד לאחר הברית שיהיה קידוש לאורחים.
המנהג המקובל במקרה כזה הוא שיוצאים ידי חובת קידוש בברכת הגפן שמברכים לפני שאומרים ברכת "אשר קידש ידיד מבטן". אך נשאלת על כך השאלה, הרי אין עושים מצוות חבילות חבילות, כפי שמביא הרמב"ם להלכה (הלכות שבת פרק כט הלכה יג):
היה אוכל וגמר אכילתו עם הכנסת שבת מברך ברכת המזון תחלה ואחר כך מקדש על כוס שני, ולא יברך ויקדש על כוס אחד שאין עושין שתי מצות בכוס אחד, שמצות קידוש ומצות ברכת המזון שתי מצות של תורה הן.
אז איך עושים על כוס אחד שתי מצוות - גם קידוש וגם מילה?
בשמירת שבת כהלכתה הוא מפנה לט"ז ביורה דעה סימן רסה ס"ק י:
וקשה דהא איתא בא"ח סי' ק"ץ דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות מלא לוגמיו וי"ל דהיינו מה שצריך כוס מדברי הגמ' משא"כ כאן שאינו אלא מצד שאין אומרים שירה אלא על היין כמ"ש ב"י בשם המרדכי ועל כיוצא בזה אמר הרשב"א
תשובתו של הט"ז מתרץ גם את השאלה שלנו. הסיבה שכאן אין חשש למצוות חבילות חבילות זה משום שהכוס שמברכים עליו בברית המילה הוא לא חלק מהמצווה והוא רק תוספת כדי שתהיה שירה על היין, ואם כן ניתן להשתמש באותו הכוס גם לצאת ידי חובת קידוש היום.
מעניין לציין שהשימוש בביטוי "אין אומרים שירה אלא על היין" לעניין זה (דבר שנעשה כאמור על יד הראשונים) הוא שימוש מחודש. בגמרא מובאת ביטוי זה להסביר את הדעה האומרת שדיני רבעי חלים רק על הכרם ולא על שאר הנטיעות. הגמרא לומדת זאת מהמילה "הלולים" וששירה היא רק על היין (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א):
דבר הטעון שירה - טעון חלול, ושאינו טעון שירה - אין טעון חלול, וכדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין - שנאמר (שופטים ט') ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח - אלהים במה משמח? מכאן, שאין אומרים שירה אלא על היין!
רש"י שם מסביר שהכוונה היא שאין אומרים "הלוים שיר של קרבן במקדש אלא על היין, כשמנסכין נסכי מזבח.".
גם התוספות שם מסבירים שמדובר בבית המקדש ואפילו מוסיפים שמחוץ למזבח יש שירה בלא יין:
פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים
בעניין זה ראוי להוסיף שבמידה ואין מזונות במקום שעושים בו את הברית יש בעיה של קידוש במקום סעודה, ונשאלת השאלה מי אמור לשתות את היין (שהרי אם אין כאן קידוש, אז גם שתיית יין אסורה). על כך כותב הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן רעג סעיף ה):
ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית, אם שותין כשיעור (ב"י) אבל נהגו ליתן לתינוק (הגמי"י פרק כ"ט).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.