בזמנו, כשקראתי את הספר "נחמה" על נחמה ליבוביץ' ועל תורתה ואת החלקים בספר אודות בחינות הבגרות בתנ"ך המבוססים על שיטתה של נחמה, התחלתי להרהר באופן בו לימדו תנ"ך בישיבה התיכונית בה אני למדתי. את הספר קראתי במקרה סמוך ונראה למועד שבו מתקיימים בחינות הבגרות בתנ"ך בקיץ ובו מתקיים כריטואל קבוע הבכי על כך שהתלמידים לא מסוגלים להתמודד עם הבחינות.
הרהורי הביאו אותי למסקנה שאין לי מושג איך מישהו, בתיכון בו אני למדתי, חשב לעצמו שהתלמידים יצליחו בבחינות הבגרות - הרי עד כמה שאני זוכר בכלל לא לימדו בשיטתה של נחמה. מהבכיינות הרבה הסובבת את בחינות הבגרות בתנ"ך אני די נוטה לומר שהתופעה הזו, שבוחנים תלמידים על שיטה שלא למדו לפיה, מתרחשת במקומות נוספים גם כן. מכיוון שנושא לימוד התנ"ך תמיד בער בעצמותי, הגיתי רעיון כיצד ניתן לשפר את המצב: אפשר לפתוח בלוג העוסק בשיטת לימוד התנ"ך הנדרשת לבגרות. פניתי בעניין לגוף שחשבתי שיהיה מסוגל להרים נושא כזה וכתבתי לו דוגמא לרשימה שעלתה בראשי. אותו הגוף לא אהב את הרעיון שלי, והרעיון לא קרם עוד וגידים.
אני מתכוין להתחיל ללמד שיעור קצר בתורתה של נחמה וחשבתי שמכיוון שיתכן ואבחר להביא בעתיד כמה פנינים משיעורים אלו שאולי כדאי להביא בפניכם את מה שאני רואה בו כמבוא. אז הנה אני מביא בפניכם את אותה הרשימה שכתבתי בזמנו, ואולי ביניכם הקוראים יש אוהבי ומלמדי תנ"ך שירצו לקחת על עצמם להגשים את הרעיון שהיה לי (אני אשמח לייעץ ולסייע):
למעט מספר מורים מצומצם, די מוסכם כי לא ניתן להתכונן לבחינת הבגרות בתנ"ך. טענתנו היא, כי אמנם לא ניתן להתכונן לבגרות בתנ"ך, אך אפשר ללמוד כיצד לפתור את הבגרות בצורה נכונה. כדי לעשות זאת, יש לדעת כיצד לנתח פסוקים באופן הנכון.
כל הדוגמאות שיובאו להלן הן מפסוקים אקראיים (תצטרכו להאמין לי).
השלבים שנעבור בכל פסוק מהתורה, הם כדלהלן [הדברים כתובים בלשון זכר, מטעמי נוחות בלבד.]:
1. נחלק את הפסוק לחלקיו. האם אני מבין את כל חלקי הפסוק?
2. האם אני מבין את כל מילות הפסוק? אם לא, נסמן אותם.
3. האם יש מילים "מיותרות" בפסוק?
4. האם הקשר בין חלקי הפסוק מובן?
ניקח לדוגמא פסוק ידוע (בהחלט ייתכן שניתוח של מישהו אחר יעלה תוצאות שונות משלי, העיקר לשמור על אינטגריטי):
"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". (ויקרא יט יז)
שלב א' – חלקי הפסוק, האם אני מבין אותם?
לפסוק שלושה חלקים:
לא לשנוא את האח בלב. – אני מבין את משמעות הציווי בחלק זה.
להוכיח את העמית. – אני מבין את משמעות הציווי בחלק זה.
לא לישא עליו חטא. – אינני מבין את משמעות הציווי בחלק זה.
שלב ב'- האם אני מבין את המילים?
המונח "תשא... חטא" איננו מובן לי.
שלב ג' – האם יש מילים מיותרות?
מהחלק הראשון של הפסוק המילה "בלבבך" מיותרת – היה אפשר לכתוב באותו מידה "לא תשנא את אחיך".
מהחלק השני של הפסוק המילה "תוכיח" מיותרת – היה אפשר לכתוב "הוכח את עמיתך".
שלב ד' – האם הקשר בין חלקי הפסוק מובן?
לא ברור לי אם יש או אין קשר בין חלקי הפסוק.
אולי אם הייתי מבין את חלקו השלישי של הפסוק היה יותר ברור לי, אם יש קשר. בין שני החלקים הראשונים ניתן לשער שאולי קיים קשר: הדרך לא לשנוא את האח זה על ידי שמוכיחים אותו.
עד כאן סיכמנו לעצמנו מה ברור לנו ומה לא ברור לנו בפסוק. לא ניכנס עתה מה עושים עם מידע זה, אך כשנגיע לשלב "התשובות" נחזור לניתוח שעשינו כאן. מכאן ואילך אני ממליץ לקוראים שבכל פעם שנביא דוגמא, לקחת עט ונייר ולבצע את הניתוח בעצמם על פי השלבים האמורים, בטרם קוראים את הניתוח שלנו.
באותו אופן נוכל לנתח פסוקים רבים מהתורה. ניקח לדוגמא עוד פסוק (שמות יג יז): "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה".
אם היינו עוברים על השלבים גם על הפסוק הזה, ייתכן והיינו רושמים לעצמנו שהמילים "נחם" או "ינחם" אינם מובנים לנו. מן הסתם בשלב על הקשר בין חלקי הפסוק היינו מציינים לעצמנו את "כי קרוב הוא" כנימוק שלא ברור למה הוא מתייחס ואת העובדה שיש שני נימוקים בפסוק: 1. "כי קרוב הוא". 2. "כי אמר אלוקים", ולא ברור הקשר ביניהם.
לפעמים מה שעומד בפנינו זה לא פסוק בודד, אלא מכלול של פסוקים, מצווה או עניין המתפרס על פני מספר פסוקים. את הניתוח נעשה באותו אופן בדיוק: חלקי הפרשיה (אילו חלקים לא מובנים), הבנת המילים, מילים מיותרות או פסוקים מיותרים, קשר בין החלקים.
קחו לדוגמא את הפרשיה הבאה (שמות לה א-ג):
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת.
על פניו החלוקה לחלקים כאן ברורה, והחלקים עצמם ברורים. בעניין חלקים מיותרים אולי היינו מסמנים את "אלה הדברים... תעשו". אולי גם המילה "שבתון" או "כל עדת" מעט מיותרת. בשלב הקשר בין החלקים, אנחנו אמורים לשאול את עצמנו: מהו בדיוק הקשר בין הפסוק האחרון לזה שלפניו? האם זה כלל ופרט, או משהו אחר?
כאמור, עד כאן טיפלנו רק בהעלאת שאלות ובניתוח נכון של פסוקים על פי ארבעת השלבים. זהו החלק החשוב ביותר בלימוד תנ"ך בשיטה שבו בוחנים בחינות הבגרות.
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 15/11/09, 19:10:01כל הכבוד - אתה בכיוון הנכון! הבעיה לענ"ד היא שהבגרות בנויה (בצדק!) על מיומנויות, אך למורים אין מושג כיצד יש ללמד מיומנויות אלה. בכל מקרה, אני מעביר קישור לבלוג לסטודנטים שלי בקורס 'דרכי הוראת תורה'.
השבמחקשם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 15/11/09, 19:57:15ברוך,
אתה לא יודע כמה חבל לי שאף אחד בנח"ת לא היה מוכן להרים את הכפפה. אני לא מספיק מתמצה במה שקורה היום בבגרויות כדי שאוכל לכתוב משהו קבוע על זה.
שם השולח: אלחנן תאריך: 17/11/09, 06:07:34הערה צדדית: אין הכרח להניח ש"ולא תשא עליו חטא" הוא ציווי. כשבאים לחפש תשובות לשאלות שהעלית, צריך לפתוח גם את האפשרות הזו (שמתבררת אח"כ כנכונה).
אגב, המילה "חטא" ונגזרותיה משמשות בלשון המקרא במובן שונה ורחב יותר מזה שאנו רגילים בו היום (מעשה רע, אי ציות לא-ל וכד').
למשל: "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" (וכי אם לא יקרא, לא יהיה בך חטא?) או "והייתי אני ובני שלמה חטאים".
כפי שנכתב כאן פעם (ע"י אוריאל פרנק?), אחד המכשולים להבנתנו את התנ"ך הוא היותנו דוברי עברית...
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/11/09, 19:19:10אלחנן,
אני בשלב השאלות, ואתה בשלב התשובות. בשלב השאלות יש צורך להניח כי מדובר בציווי כי מהרגע שמאפיינים חלק זה כאחד מחלקי הפסוק, האופן ה"נורמלי" להסביר את אוסף המילים "לא תשא עליו חטא" הוא כציווי.
חוץ מזה, דבריך נכונים.
שם השולח: חננאל פריש תאריך: 19/11/09, 19:27:50בני, אני די מבין את החבר'ה בנח"ת. נראה לי קצת גדול על חבר'ה בתיכון ללמוד בשיטה כזו מסודרת ויורדת לפרטים. בגיל כזה יותר מושך ללמוד את הסיפורים ולהתעסק ברעיונות המרכזיים או בכאלה עם השלכה לאקטואליה. מסיבה כזו אני חושב שלימוד בשיטה המוצעת בתיכון עלול לדרדר את התנ"ך בציבור מתחת לדיוטה התחתונה בה הוא מצוי.
לימוד כזה חשוב ביותר, אך לדעתי, מתאים רק לאנשים בוגרים מספיק המוכנים להשקיע את מרצם וזמנם ללימוד סדיר וקבוע.
נ.ב.
השיטה מתאימה גם ללימוד משנה או גמרא...
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 19/11/09, 20:18:08חננאל,
ההצעה שאני פניתי איתה לנח"ת היה שיקימו צוות מצומצם של שניים-שלושה חברים שמסוגלים לתת מעין הדרכה לבחינות הבגרות בתנ"ך ויבצעו את ההדרכה הזו באינטרנט באחד האתרים הדתיים. הרשימה הזו היתה דוגמא למעין הדרכה כזו.
גם אני לא אוהב במיוחד את השיטה הזו, אבל זו השיטה שנבחנים עליה בבגרות - נרצה או לא.
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 23/11/09, 09:04:41לענ"ד צריך להבין שברור שהשיטה, אם משתמשים בה בצורה זו לכל פסוק, היא משעממת למדי. אף אחד לא חושב שכך ראוי ללמוד באופן בלעדי. אם כולם היו מלמדים כמו שצריך, התהליך הזה היה כבר בא בטבעיות לרוב התלמידים בסוף התיכון. כעיקרון הבגרות בנויה (בצדק) באופן המחייב לימוד כלים המאפשרים לימוד עצמי. השאלה היא כיצד ניתן ללמד כלים אלו בצורה מעניינת. אני בכל מקרה לא מקבל את הגישה המלמדת רק תכנים משמעותיים אך משאירה את התלמיד ללא יכולות לנתח את הכתובים בכוחות עצמו.
השבמחק