עוד על קדיש ושינוי מנהגים

לפני כשבוע כתבתי אודות "לא תתגודדו ואמירת קדיש", קיבלתי יחסית די הרבה תגובות. אחת מהן שקיבלתי במייל (לאחר שהרשימה המקורית נשלחה ברשימת התפוצה של הרב "מענה לשון") מובאת לפניכם כלשונה:

בקשר לקדיש, אוסיף מה ששמעתי מר' אברום שפירא זצ"ל כשלמדתי במרכז הרב (למרות שאין זה בדיוק דומה). דומני שהיה זה באחת ממוצאי השבתות בעת שיעור ב"קצות", כשמחצית השיעור היתה מוקדשת לשו"ת וכו'. שאלו בחור משיעור א: אני מתפלל בנוסח אשכנז (ולכן איני אומר ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה), האם מותר לי לענות אמן אחרי ויצמח פורקני' וכו' בקדיש שאחרי שומר עמו ישראל לעד או שזה הפסק ואסור לי לענות?
ענה לו ר' אברום זצ"ל בתשובה אופיינית:אספר לך סיפור:
מעשה בליטוואק שנקלע לגליציה ביום היארצייט שלו, כמובן שחיפש מקום בו יוכל להתפלל כשליח ציבור, ונכנס לאחד השטיבעלים. הוא ביקש לעבור לפני התיבה, אך החסידים אמרו לו: בתנאי שאתה אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". אמר להם: יהודים רחמנים בני רחמנים, רחמו עלי, אני לא יכול, "אל תיטוש...". אך החסידים בשלהם: אם לא תאמר ויצמח, לא תתפלל...
לבסוף, מחוסר ברירה הסכים היהודי לתנאים והתפלל לפני התיבה ו...אמר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה".
לאחר התפילה נגשו אליו החסידים בשמחה עם בקבוק י"ש ואמרו לו: ר' ייד, תשתה, נו היה כל כך נורא לומר ויצמח?
אמר להם: שוטים שבעולם, אמנם בפה אמרתי: "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" אבל בלב אמרתי: "לא יצמח פורקניה, ולא יקרב משיחיה"....
בקיצער, קצת פרופורציות, מה יקרה לאחינו האשכנזים אם ימתינו מעט עד שהספרדים יאמרו חיים ושבע וכו'? נראה לי פשוט שאם האגרות משה היה משוכנע שכולם יתייחסו בצורה נורמלית, לא היה חושש למחלוקת...