שביבים (ואתחנן) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.



משום שלא הגיעה עדיין שעת הגאולה
בספר "דברי דוד" כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מ ט ש א ר ט ק ו ב, שסיפר בשם אביו, הרב הצדיק הקדוש רבי ישראל מ ר ו ז י ן זללה"ה, שפעם אחת נתעצם המגיד הגדול מ מ ע ז ר י ט ש זי"ע ועל כל ישראל, לזרז הגאולה. ושאלו מהשמים: מי הוא זה אשר ידחוק את השעה כל כך, וכי אין גדול ממנו? והשיב להם המגיד זללה"ה כי מחמת שאני צדיק הדור, לכן עלי מוטלת החובה לפעול בעניין הגאולה. ושאלו אותו, מאין מוכח שאתה הוא צדיק הדור. והשיב ה מ ג י ד זללה"ה: החברייא קדישא שלי יבואו ויעידו עלי שאני צדיק הדור. וענו מן השמים , אם כן, יעמדו נא החברייא קדישא שלך ויתנו עדות עליך ואז תצדק בדבריך כי אתה הוא צדיק הדור.
ויבוא ה מ ג י ד זללה"ה אל החברייא קדישא שלו ושאל אותם בעת אשר כולם ישבו לפניו: האמת היא שאני צדיק הדור? ולא היה מי שענה, על אף שכולם ידעו היטב והאמינו בלב שלם שהמגיד זצלה"ה הוא צדיק הדור, ועם כל זה נדמו כולם ולא ענו דבר לומר: אמת שרבנו הוא הצדיק הדור. ויהי לפלא, אך כך גזרו בפמליה של מעלה מחמת שטרם הגיעה שעת הגאולה.
ובספר "קרבן עני" כתב: שמעתי מפי איש נאמן ששמע את הרבי הצדיק מ ק ו ז' נ י ץ זצוק"ל, בעת שהתפלל הפיוט "אום אני חומה" והגיע לתיבות "ס ו ב ל ת ס ב ל ך" אמר: "גלוי וידוע לפניך ריבון דעלמא כוליה שאני יודע יחוד אחד שאם הייתי רוצה הייתי מכוונו והיה מוכרח משיח צדקנו לבוא. אך "סובלת סבלך". אם אתה סובל אסבול גם אני אתך."


תפארת וטל
אלידע בר-שאול, נכדו של הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל, מדריך סיורים מבוקש. אחד ממסלוליו: בית העלמין שעל הר הזיתים. אחת התחנות בסיור היא ליד מצבת קברה של צדקת בת דורנו, תפארת היימנרט ע"ה. בסמוך אליה ממש נחצב קברה של טל שורשן, ילדה כבת שש בעת הסתלקותה. בחייהן ובקברן לא נפרדו. גלגוליה הבלתי מפוענחים של ההשגחה הפרטית.
כשהייתה תפארת בת 14 נרצח אביה של טל, דורון שורשן הי"ד, ממתיישבי כפר דרום, סמוך לחממות שלו בדיר-אל-באלח . בשבע בבוקר שלאחר "השבעה", נשמעה נקישה על דלת ביתה של משפחת שורשן. כשפתחה אם המשפחה, שלה שמה, את הדלת, הופתעה לראות מולה נערה צעירה מאירת עיניים, המסגירות את טוב לבה. "אני תפארת ובאתי לעזור לכם" אמרה. שלה לא הכירה את הנערה והסיקה כי אינה נמנית על מתיישבי כפר דרום. בסערת הרגשות של היום הקשה הזה, אפשרה לה שלה להשתלב ברוטינה של אותו בוקר. תפארת עזרה בהכנת הילדים הקטנים לגן ובית הספר, ואז אמרה שלום והלכה לדרכה. למחרת חזר הסיפור על עצמו וכך יום אחר יום במשך שנה שלימה. חברותיה של תפארת לא ידעו על מעשה החסד שלה ובתחילתו גם לא שיתפה את הוריה. הנערה בת ה-14 הגיעה דבר יום ביומו, תמידים כסדרם, מנוה דקלים לכפר דרום והתייצבה בשבע בבוקר שטופת שמחה של מצווה בפתח ביתה של משפחת שורשן, נכונה לעשות כל שתידרש.
כעבור מספר שנים חלתה טל שורשן במחלה קשה שממנה לא החלימה. כששכבה בבית החולים ונשאלה במה אפשר לשמח אותה ענתה: בתפארת. ואכן, תפארת לא איחרה לבוא וסעדה את טל עד שעצמה את עיניה.
חלפו כמה שנים ו"תפארת שבתפארת" נאספה ברצון יודע תעלומות לעטר את כסא הכבוד שלו והיא בת 21. תפארת נספתה באסון אולמי ורסאי ונטמנה בבית העלמין בגוש קטיף. כאשר פונה בית העלמין של הגוש בעקבות ההינתקות הבזויה חברו השתיים בשלישית והפעם עד יבוא הגואל ותקוים ההבטחה: הקיצו ורננו שוכני עפר.


היהודים תומכי אובמה מתחילים להתחרט
אלן סולו מכהן כיום כנשיא "מועדון הנשיאים" המאגד את רוב ארגוני היהודים המשמעותיים בארה"ב. סולו הוא סגן נשיא של חברת עורכי-דין שבה מועסקים כ-4000 עורכי דין מעשרים מדינות בארה"ב. הוא נחשב כידיד קרוב ותומך נלהב של אובמה, אלא שבימים אלה ממש הוא פירסם הצהרה שבה הוא מביע התנגדות נחרצת לדרישתו של אובמה לעצור כל בנייה יהודית במזרח ירושלים ובעיר העתיקה. סולו קובל על שהממשל האמריקני [המנווט על ידי נציג "שלום עכשיו" המכהן כראש הסגל בבית הלבן ומכשיל את הנשיא על כל צעד ושעל וסקרי דעת הקהל מוכיחים זאת-ש.ש.] רוצה להקפיא בנייה חוקית יהודית בירושלים ובו בזמן מתנגד להריסת מבנים בלתי חוקיים שנבנו על ידי ערבים במזרח העיר. "מאות משפחות ערביות עברו לגור בשכונות יהודיות בירושלים ואותה זכות שמורה לתושבים יהודיים לגור בכל מקום שבו יבחרו בירושלים" כותב סולו. סולו מהתורמים החשובים למערכות הבחירות של אובמה לאורך השנים, מבהיר הבהר היטב שציפיותיו הוורודות מאובמה נכזבו. המחאה הגלויה של סולו במעמדו כנשיא "מועדון הנשיאים" חושפת את השיקריות ברושם שקבוצות שמאל קיצוניות רוצות ליצור כאילו הקהילה היהודית בוטחת באובמה ותומכת בו והביקורת עליו היא רק בשולי השוליים.


סיפורי "חזון איש"
ר' משה פוטולסקי היה מדריכי האהוב בישיבת נחלים ושמרתי עמו על קשר לאורך השנים עד שהוא נותק ולא ברור לי עד היום באשמת מי. והנה ביום שני השבוע הגיע לביתי כתב העת "מבקשי תורה" [עורך הרב שלום אליעזר רוטר] המייצג בהשקפותיו את עולם התורה הליטאי, ומצאתי בו מוסף מיוחד שכתב פוטולסקי ובו סיפורי "חזון איש". אביו ר' אפרים פוטולסקי זצ"ל היה אחד מאלה שהביאו את מרן "חזון איש" לבני ברק ועמד בקשר רצוף אתו, והוא, משה, שמע סיפורים רבים עליו שטרם ראו אור. הנה כמה מהם: "פעם שוחח אתו אבי על השמדת יהודי אירופה. אמר לו רבנו: "הקב"ה הסתיר מאתנו את מה שהוא עומד לעשות, כדי שלא נתפלל על זה ונבטל בתפלתנו את הגזרה".
כשנחוגה חנוכת הבית של ישיבת פוניבז', הזמין ראש הישיבה, הרב יוסף שלמה כהנמן, את יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל , להשתתף בחגיגה. אנשי נטורי קרתא הדביקו ברחובות ירושלים מודעות מחאה, שתוכן הכותרת היה: "ישיבת פוניבז' נשרפה". יצחק בן צבי רצה להקל על הרב כהנמן, והודיע שבגלל מחלה לא יוכל להשתתף בחנוכת הבית. אבל הרב לא ויתר, והודיע על דחית חנוכת הבית עד להחלמתו של בן צבי. גם אל רבנו שלחו אנשי נטורי קרתא משלחת שדרשה ממנו לצוות על הרב כהנמן לבטל את הזמנת בן צבי. רבנו צוה עליהם להניח לזה, אבל הם התעקשו, ועמדו בתוקף על דרישתם. אמר להם רבנו: "משה אמר לקב"ה: הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה?" והסביר: "אם אתם, שבאתם אלי, אינכם רוצים לשמוע בקולי איך תוכלו לדרוש מהרב כהנמן, שאני הוא שאבוא אליו, שישמע בקולי?".