"בסדר, אבל..."

במהלך קריאת התורה היום (פרשת שלח) עלה בראשי עניין של מידה כנגד מידה שלא ראיתי מתייחסים אליו.

המרגלים חזרו ואמרו (במדבר יג כז-כח):
בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ.
אֶפֶס
כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם

אחרי שמשה מבקש "סלח נא", הקב"ה משיב (במדבר יד כ-כא):
סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ
וְאוּלָם
חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ.

המרגלים חזרו ואמרו: "היה בסדר, אבל..." וכך גם משיב ה' למשה "בסדר, אבל..."