תורה בצהרי יום, מאת: סגן-צעיר

מדי שנה, בזמן שהצעירים רוקדים עם דגליהם לכבודה של ירושלים, מתקיים בפאתי בית וגן אירוע קטן ולא כל כך מתוקשר לזכרו של הגרי"ד סולובייצ'יק. ההתכנסות היא תחת הכותרת: "תורה בצהרי יום", ועוסקת כמובן במשנתו של הגרי"ד זצ"ל. ישנן בדרך כלל שלש הרצאות (שתיים באנגלית ואחת בעברית), האחרונה (חביבה) שבהן מפי חתנו של הרב ותלמידו המובהק, מו"ר הרב ליכטנשטיין. זו הזדמנות מיוחדת לקבל הצצה לתוך עולמו של הרב, מפי אלה שהכירוהו מקרוב ממש. בעוונותיי הרבים שכחתי לזכות את הרבים בהודעה מבעוד מועד, ועל כן לכל הפחות אני אנסה לתת לכם טעימה קטנה.
תמיד מלווים אותי רגשות קצת מעורבים בנוגע לאירוע. מצד אחד לכבודו של הרב, אחד מגדולי הקברניטים שהיו לאורתודוקסיה המודרנית, מן הראוי היה לעשות אירוע פומבי גדול והמוני. ומאידך דווקא אופיו השקט והצנוע (יחסית), משרה אוירה אינטימית ומאפשרת לדוברים לדבר יותר בחופשיות ולהעלות את אשר על ליבם.
אם תרצו לחוש את האווירה המיוחדת והאינטימית שבאירוע הזה, כדאי להאזין דווקא לשיעור (בעברית) משנה שעברה, של הרב מאיר ליכטנשטיין (לינק). הוא מנתח את יחסו של הרב סולובייצ'יק כלפי מדינת ישראל, דהיינו - שלילת גישת "סתומי העין" הממאנים לראות את יד ה' במשמעותה הדתית בהקמת המדינה, ומאידך גם לא קבלת עמדת "ההוזים המחייבים חיוב מוחלט עד כדי זיהוי עם התכלית העליונה". גישת הרב מוגדרת כחיבה והתמכרות ללא הפרזה וללא גלוריפיקציה. הוא מסכים שהקמת המדינה היא המאורע החשוב ביותר בתולדות ישראל בעת החדשה, ויחד עם זאת איננו מהסס מלהסתייג מכל דבר שאיננה עולה בקנה אחד עם מחשבת ההלכה. תוך כדי דבריו, הרב מאיר ליכטנשטיין גם מתייחס לבעיות השעה ולמשבר בציונות הדתית. הכוון שעולה מדבריו הוא, שאמנם גישת הרב קוק וישיבת מרכז הרב היו חיוניים בשלב הקמת המדינה, אך יתכן שעכשיו כדאי לעשות חשיבה מחודשת ולאמץ גישה יותר מתונה וביקורתית. דבריו הכנים היוצאים מן הלב, אינם פחות רלבנטיים ומעוררי מחשבה, גם כחלוף שנה תמימה.
מטבע הדברים, וכפי שהיה גם בהרצאה שהזכרתי, מאמץ מחשבתי לא מבוטל מוקדש (לנושא האופנתי משהו) להשוואה בין "הרב" ל"הרב", ואני כמובן כן מתכוון כאן לרב קוק ולרב סולובייצ'יק. הקבלה זו הייתה גם כותרתה של הרצאתו של הרב ראובן זיגלר: התחדשות עצמית מול שיבה לעצמיות – "תשובה" במשנתם של הרב קוק והרב סולובייצ'יק. כמובן שהרב קוק מזוהה יותר עם הגישה המיסטית, המימד הגבוה שבו מתיישבות הסתירות והכל חוזר למקורו השורשי (שיבה לעצמיות), ואילו הרב סולובייצ'יק בעל הגישה היותר אישית, ההתמודדות של הפרט וההתחדשות העצמית שהוא צריך לייצר מתוך הקונפליקט. הרב זיגלר הוא אחד מן העורכים בסדרת הספרים "מאוצר הרב". (סדרת שיעוריו (באנגלית) ב"בית המדרש הוירטואלי" (לינק), הם בבחינת תנאי קבלה למי שרוצה להיכנס לעולמו של הרב), ובקיאותו הרבה בכל כתבי הרב מוסיפה נופך להרצאה. מעניין במיוחד החומר האנקדוטי לגבי התיאורים האישיים מאד של התמודדות הרב עם מחלתו (עמודים 114-116 בספר "מן הסערה"), שאמנם הועלו על הכתב, אבל הושמטו מהגרסא הסופית של השיעור שהועבר בעל פה לקהל. כאתגר לקהל: נראה אם אתם יודעים מהם שני המקומות בהם הרב סולובייצ'יק מצטט רעיון של הרב קוק.
חוויה מיוחדת היא לראות את שליטתו של מו"ר הרב ליכטנשטיין בנבכי השפה האנגלית (למי שאיננו שולט בשפה יתכן שיהיה קצת קשה לעקוב בין מבחינת אוצר המילים ובין מבחינת המבטא). חוויה עוד יותר מיוחדת להתרשם מעומק תלמודו ויכולתו להקיף סוגיה מכל צדדיה. הרב ליכטנשטיין דיבר על "עיסוקו של הרב בסדר קדשים". הוא התחיל עם הרומן שהיה לכל בית בריסק עם סדר מיוחד זה, שנבע במידת מה מתחושת השדה הפתוח הבלתי מגבילה שבה יותר קל לבוא ולחדש. מרכז הכובד של דבריו עסק במשקל הרב שנתן הרב בהגותו המחשבתית למושג "קרבן". מרכזיותו של רעיון ההקרבה גרמה גם היא לחביבות מיוחדת של תחום זה אצל הרב. בהתבסס על מה שכתב הרב על ר' חיים ב"איש ההלכה", שעיסוקו של ר' חיים בהלכות אבלות ועניני טומאה וטהרה, היא זו שעזרה לו להתגבר על פחדו מן המוות, הציע הרב ליכטנשטיין סברא נוספת, שגם כאן באופן מקביל, דווקא אי נוחיותו של הרב מהחלק הטקסי שבעבודת המקדש, דחפה אותו להתעסק בהלכות ובהגדרות היבשות. (אולי לאור זה ניתן לשפוך אור נוסף על יחסו של הרב למדינה בהמשך לדברים שלמעלה ואכמ"ל).
לפני סיום התייחס הרב ליכטנשטיין גם הוא, ליחס שבין הרב קוק לרב סולובייצ'יק. הוא ציין שאילו היה צריך כל אחד מהם לסכם במשפט אחד את המסר העיקרי של תורת הקרבנות, בעוד הרב קוק היה מן הסתם בוחר בפסוק "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות", היה הרב סולובייצ'יק בוחר במשהו שמדגיש יותר את הצד האישי וההקרבה העצמית כדוגמת קרבן חטאת או אשם.
הרבה חומר למחשבה היה כאן, ואכן כדאי לחכות להקלטות שיעלו בוודאי בימים הקרובים לאתר yutorah.org . בכל מקרה תרשמו לכם ביומן כבר עכשיו לשנה הבאה. מאד מומלץ.

תודה לי.ל. על שירותי ההגהה