שביבים (אחרי מות - קדושים) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

מחשב דרבנן
בעוד הציבור החרדי נקרא כמעט מדי יום מעל דפי מודעות וכרוזים להוציא את המחשב מביתו בשל הנזקים החינוכיים והמוסריים שהוא גורם_ הנה זכה אברהם גבירץ, אברך צעיר חרדי ירושלמי, לעשות את הבלתי יאומן: להנפיק מחשב, שזכה לתעודת הכשר של בית הדין המיוחד לענייני מחשבים. בית הדין בהרכב הרבנים החשובים : הרה"ג נתן גשטטנר, יצחק זילברשטיין, ט.ז.אולמן ושריאל רוזנברג, מעדיף אומנם שבתי ישראל יהיו נקיים ממחשבים. ברם, "רבים הם הצריכים למחשב לצורך פרנסתם וכדו'. מה מאוד שמחנו כאשר באו לפנינו אנשי חברת "גבירץ" והציגו בפנינו מחשב אשר חסום בפני כל מרעין בישין". גבירץ שלא ראה מימיו איך נראה בית ספר תיכון מבפנים ולא עבר שום קורס בתקשורת אלקטרונית או הי-טק _ הוא גאון בתחום המחשבים והטלפונים הסלולריים ואין ספק כלל כי אם מדינת ישראל הייתה מגייסת אותו לשורותיה_ הוא היה מפיל את כל אתרי האינטרנט של החמאס , חיזבאללה וממשלת איראן בתוך כמה שעות. אולי כדאי שבעלי התוכנה והאתר של "רימון" יחברו אליו ויחדיו יעשו סדר בעולם המחשבים , למניעת נזקים מנערינו וזקנינו השובבים. לברור פרטים אפשר לפנות לטלפון : 3100140 - 057

דברים שבשיגרה - מה אתה יודע?
קורא יקר תרגיש בנוח, 98 אחוז מהנשאלים אינם יודעים את התשובה לשאלות הבאות:
מדוע כורכים 7 כריכות על הזרוע בעת הנחת התפילין, מדוע אומרים רק חצי הלל בראש חודש,
מדוע בסוף "אז ישיר" אומרים פעמיים ה' ימלוך לעולם ועד, ומוסיפים בארמית ה' מלכותה וכו',
מדוע ב"הלל" מכפילים את פסוקי "אודך" ו"אנא ה' הושיע נא" וכו' וכמו-כן הפסוקים שלאחריהם,
מדוע יש שמונה חוטים בכל כנף של הציצית, האם הפסוק הנאמר בהגבהת התורה : "וזאת התורה אשר שם משה וכו' על-פי ה' ביד משה" הוא פסוק אחד ואם לאו מהיכן לקוח כל פסוק, מדוע אומרים בתפילת שחרית בשבת "נעריצך" ואילו במוסף "כתר". ???

להיוודע ולהיגלות
בביקורת שנערכה על-ידי מפקח היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות בסופר מרקט "קלאב זול" שבמתחם קניון "גמרון" בבית החולים "שיבא"- תל השומר, רמת-גן, נמצא כי חנות זו, על-פי דברי בעליה, לא מכרה את החמץ לגוי ערב חג הפסח. לאמור: כל המוצרים בחנות הינם בחזקת " חמץ שעבר עליו הפסח" ואסורים בהנאה. המכשלה חמורה במיוחד, הואיל והבאים בשערי בית החולים סבורים כי המקום כשר בשל היותו ממוקם במתחם בית חולים ממשלתי אשר על-פי הנוהל חייב להיות כשר. ימחה הציבור בפני הנהלת בית החולים וימנע רגליו ממקום זה.

הפסל בהר-ציון
כתב רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א, לראש עיריית ירושלים:
"הובא לידיעתי כי הוצב פסל בדמות דוד המלך ע"ה בחזית קבר דוד המלך ע"ה בהר ציון. אני פונה אליך גם בשמו של הגר"א נבנצאל שליט"א כדלקמן: בראש וראשונה יש לבחון את הנושא ההלכתי שבדבר , גם אם הוסרו מהפסל אברי גוף מסויימים. מקום קדוש_יש לעשות הכול כדי שרבים יפקדו אותו ויתפללו בו תוך חיזוק קדושתו וביצור מעמדו ולא חלילה להפכו לחול ולמקום תיירותי. לפלא בעיני שנושא זה תואם רק אם ישיבת התפוצות וראשיה ולא עם המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים או איתי, שוודאי היינו מסיבים את תשומת לבכם לתקלה זו."
יצויין, כמובן, כי לא יכול להיות שום קשר בין הפסל לבין פניו של דוד המלך, וגורמים שהנצרות היא תחום התמחותם טוענים כי פני הפסל זהים לפניו של "אותו האיש" על פי המקובלות בכנסיות ובבתי תיפלתם.
לא ברור כיצד ראשי ישיבת התפוצות אפשרו את הקמת הפסל, בעוד בעבר הם הרעישו עולמות נגד הכנסיות והמיסיון. עתה מתנהל בירור בדבר הקשר שבין ראשי הישיבה לבין "קרן הידידות" של אקשטיין ושלוחותיה האוונגליסטיות. כותב שורות אלו פנה בראשית השבוע לבית הדין של העדה החרדית בירושלים, להזמין לדין תורה בפניהם את ראש עיריית ירושלים [בעת הקמת הפסל] הרב אורי לופוליאנסקי ואת ראשי ישיבת התפוצות שבהר-ציון.

צדיקים שכיפרו
בספר "זיכרון לראשונים" מובא, כי בו זמנית גרו בקאלוש [קאליש] שלושה כוהנים גאוני עולם. השלושה: רבי בנימין רפפורט מחבר הספר "גבולות בנימין", רבי שמעון הכהן ורבי יוסף, אביו של מחבר "קצות החושן". בתחילת שנת תקל"א הודיעו בחלום לרבי בנימין שנגזרה גזירה על העיר ורק במיתת ג' הכוהנים תנצל העיר. ונרמז הדבר בפסוק: "יוסף איננו [אביו של קצות החושן] ושמעון איננו [רבי שמעון הכהן] ואת בנימין תקחו [רבי בנימין הכהן רפפורט]". וכך קרה. השלושה נפטרו במשך חמישה שבועות והאחרון שבהם היה רבי בנימין[ כ"א כסלו תקל"א] ויהי לפלא. [אוצר הידיעות א']