הרבי מפיסצנה הי"ד, אש קודש, פסח ת"ש:
מזה שבאותו הפסוק רמזה התורה תשובה לבן רשע, רמזה תשובה לשאינו יודע לשאול, "והגדת לבנך וכו' בעבור זה עשה ה' לי וכו'". פשוט אפשר לומר שבאמת אין כוונת התורה שנרחיק אפילו את הבן רשע, רק כיוון ששניהם הם בבחינת שאינו יודע לשאול ולפתוח בקדושה, זה שאינו יודע לגמרי לשאול, והרשע יודע ידיעות לא טובות, ואת הטובות אינו יודע לשאול, לכן לשניהם משיבה התורה בפסוק אחד, איך לפתוח להם בקדושה ואיך לקרבם, רק לשאינו יודע לגמרי, די בוהגדת וכו', ובזה את פתח לו. ולהרשע שיש לו ידיעות לא טובות ובשביל זה אינו יודע לשאול בקדושה צריך להיות מקודם הקהה את שניו ובזה את פתח לו ותקרבהו.
הרבי מלובביץ' זצ"ל, שערי הגדה, הגדה של פסח היכל מנחם, עמ' קמד:
מדוע השאינו יודע לשאול מופיע אחרון בין ארבעת הבנים, מקום שלכאורה מתאים לרשע? ללמדך כי הבורות וה"עם-הארצות" גרועים מן הכל. הרשע שאודותיו אנו מדברים, למד תורה וגם קיים מצוות, אלא שסטה מהדרך וברגע כמימרא ביכלתו לעשות תשובה ולהיות צדיק גמור. לעומתו, מי שאינו יודע לשאול, הרי גם לאחר שיעשה תשובה, יצטרך ללמוד עוד הרבה עד שידע כיצד להיות צדיק גמור.
למי שזקוק למשפטי קישור כדי להבין מה הקשר בין שני הקטעים דלעיל, בעצם יש כאן שני קטבים של התלבטות לא פשוטה. את ההתלבטות מיטב לבטא הרב מיכאל אברהם (אנוש כחציר, הארה 10, עמ' 194-197):
לאור דברינו עולה שהיגררות אחרי היצר הטוב אינה מצב חיובי לחלוטין. מבחינות מסויימות היא אפילו מצב גרוע יותר מאשר בחירה ברע. הבוחר ברע הוא לפחות בוחר, בעוד שהנגרר לטוב אמנם עושה טוב, אולם למעשה לא הוא עצמו עושה זאת, אלא יצרו. אם כן, ישנה זוית ראייה שמבחינתה בחירה ברע טובה יותר מאשר היגררות לטוב. זהו אדם אוטונומי יותר, שמביא לידי ביטוי את צלם אלוקים שבו.
...
זוהי קביעה שעלולה להתקבל בצורה לא אוהדת, בעיקר בעולם דתי, ובכלל בעולם אידיאולוגי. בעולמות כאלו ישנה חשיבות רבה לתכנים עצמם, ולפעמים לא מספיק מדגישים את חשיבותה של הבחירה כלעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.