שביבים (פרשת צו) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

ברכת החמה-נשים : הכרעת הרבי מלובביץ'
בשיחת האדמו"ר זי"ע בשבת פרשת החודש ה'תשמ"א [בהתקרב יום ברכת החמה] הביע את דעתו הברורה שנשים תברכנה בעצמן ברכת החמה בשם ומלכות וברוב עם. האדמו"ר הזכיר את הברור ופשוט, שחייבת להיות "הפרדה גמורה בין האנשים להנשים כדי שלא יבואו לידי תערובות וכו'".
ובשו"ת מנחת יצחק מובא: "נאמר לי דהמנהג של ירושלים דנשים מברכות, וכן נראה, דהרי כן סבירא ליה להגאון מהרי"ל דיסקין ז"ל...אשר היה מרא דארעא דישראל... ולכן בוודאי אין לשנות מהמנהג ,ורק שלא יברכו בכנפיא ובקיבוץ הקהל".
מנהגי וורמיישא: "באו כל הקהל מבלעדי הנשים והילדים"."ובמדינת אונגארן [הונגריה] ואגפי-ה לא הוו נהגו נשים לברך".
וישנן קהילות שבהן נהוג שהנשים שומעות הברכה מפי הש"ץ ויוצאות ידי חובתן בברכתו [שו"ת יחוה דעת] "ומכל מקום אם אישה תברך ברכת החמה אין לומר דהויא ברכה לבטלה".
*
כתב הגאון בעל "פנים מאירות": וכן אירע בניסן תפ"ט שהיינו מצפים לברך ברכת החמה והיו עננים ולא נראה גוף השמש, והוראתי לברך על-כל-פנים בלא שם ומלכות, וסמכתי על הראב"ד שכתב שכל הברכות שבפרק הרואה בלא שם ומלכות. אבל לדינא נראה לי לברך אף בשם ומלכות.

ובשנת תקמ"ה היה מופת בקהילת "קעלין" [סמוכה לפראג, צ'כיה]. באותם ימים היה מזג האוויר חורפי ביותר. כפור ושלג. בשחרית כ"ה בניסן יצא כל הקהל מבית הכנסת הגדול לראות אולי בכל זאת תזרח השמש. "הערלים בראותם צאתנו לקידוש החמה, היו מלעיגים עלינו. אבל בחסד ה' עלינו , באותו רגע אשר התאספו כל הקהל מחוץ לשער בית הכנסת ועיניהם ולבם אל אביהם שבשמים, נתפזרו העננים ויצאה החמה וזרחה על פני כל הארץ. מיד פתח כל הקהל פיו בשבח והודיה, ובירכו ברכת "עושה מעשה בראשית". וידעו כל הגויים כי שם ה' נקרא עלינו והוא חפץ בנו. [שלמה איילבירט/בעולם החסידות]

מי מכיר מי יודע?
כותב ר' שבח קנעביל [בן הגאון וכו' מוהר"ר אליעזר ליפמן זצ"ל אבדק"ק ראזינטוב] בהגדה לפסח שהוציא לאור עם פירושיו בשנת תש"ח [הוצאת פלדהיים-ניו-יורק] : "ארבעת המאמרים: אדיר במלוכה, אדיר הוא יבנה וכו', אחד מי יודע וחד גדיא, נראה שנתווספו להגדה בזמן מאוחר יותר. בכולם אין רמז שיש בהם איזה שייכות להגדת ליל פסח. גם לא נודע מי חיברם ומי סיפח אותם להגדה של פסח. יש לשער שהיו שירי-עם ששרו אותם בכל השנה, ובכדי לשמח במיוחד את הילדים שלא ישנו ועושי סדר לילי פסח_סיפחו אותם להגדה. לאחדים יש ניגונים מיוחדים ויהודי אשכנז מזמרים אותם בהם".

לבוש לבן ועטור שטריימל
עורך ”המעין" [מוסד יצחק ברויאר/ישיבת שעלבים], חמדת לבבי, הרב יואל קטן הי"ו, פרסם בחוברת ניסן תשס"ט, מעשה שהיה עם ה"דבר אברהם" והרב קוק זצ"ל, ששמע מידידי [להבדיל בין החיים למתים] הרב ישראל שורין זצ"ל [ארה"ב-אפרת]. סיפור לא מוכר ומיוחד :
"סיפר לי הרב יצחק פייבלזון ז"ל , שהיה מלווהו של הרב מקובנה, ר' אברהם דובער כהנא שפירא בעל ה"דבר אברהם" זצ"ל בשנת תרפ"ד, כאשר הפליג לאמריקה עם הרב קוק זצ"ל במשלחת לגיוס כספים לישיבות [השלישי במשלחת, הרמ"מ עפשטיין זצ"ל ראש ישיבת חברון כבר היה באמריקה]:
הגיע ערב שבת באניה עליה הפלגנו, ואחרי שהכין את עצמו הרב מקובנה לשבת אמר לי: "בוא וניכנס אל הרב קוק". הלכנו לתאו של הרב קוק ומצאנוהו יושב לבוש לבן ועטור שטריימל. אחרי שהתיישבנו התחיל הרב קוק לדבר על קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל וקדושת השבת, והמשיך כך כשעה תמימה. כשיצאנו מתאו של הרב קוק היה הרב מקובנה נרגש מאוד, ופנה אליי ואמר: "אילו היו אומרים לי עכשיו שהרב קוק הוא המשיח הייתי מאמין!" בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל ובשביעי של פסח, כידוע, מתנוצץ אורו של משיח. אחכה לו בכל יום שיבוא.

ומה בדבר 4 כוסות?
בהגדת "שיח הפסח", אוסף תשובות ואמירות מפי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שכתב וליקט נכדו הרב אי"ש שטינמן שליט"א, מובאת שאלה על "מה נשתנה". "למה אין מזכירים בקושיות של "מה נשתנה" את השינוי, שבלילה הזה שותים ארבע כוסות, מה שאין עושים כן בכל הלילות. ואין לומר משום שזה דרבנן, דהלא הטיבול הוא גם מדרבנן, ומרור בזמן הזה דרבנן כמו שכתב המשנה ברורה, וההסיבה לרוב הפוסקים גם דרבנן. ותירץ, שכיוון שבכל שבת רגילים לשתות יין ואע"פי שלא ארבע כוסות מ"מ הרי שותים בקידוש ביום ובלילה ובהבדלה שוב אין שתיית היין שינוי גדול כל-כך משאר שבתות השנה. ובפרט לדברי הרמב"ם שכתב דגם בסעודה שלישית יש לשתות יין. ואע"פי שכאן שותים 4 כוסות בסעודה אחת מכל-מקום עצם השתייה אינה חידוש כל-כך.

סגולת הסגולות לרווקים
סיפרתי למורי ורבי, קדוש ישראל, הרה"ג יעקב עדס שליט"א, כי באחרונה רבו הפניות של אמהות המצרות על כך, שבניהן הגיעו לגיל מבוגר והם עדיין רווקים. אמר לי הרב : נא עיין במדרש רבה, פרשת אמור, פרשה כ"ז –ב'. עיינתי. וכך נאמר: "ר' תנחומא פתח [איוב מ"א] מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא זה. רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר". עד כאן. לאמור: סגולה של ר' תנחומא לרווקים, לאמץ ילד בתלמוד תורה וכו' ולשלם את שכר הלימוד שלו. הכוונה שכר לימוד תורה. התעניינתי, ואכן לא מעט רווקים שעשו שימוש בסגולה זו, שאינה זולה, זכו להיכנס תחת החופה ודי מהר הכניסו בן בכור, בבריתו של אברהם אבינו.

עלו בעקבות שוד
אבקש את סליחת הקוראים שאני עובר לענייני חולין. במרכז הקליטה ברעננה נמצאת עתה משפחה כהת-עור שעלתה באחרונה[בסיועה של עמותת נפש בנפש] מיוסטון טקסס. לדבריהם, כבר הוריהם התגיירו והם יהודים לכל דבר. הבעל מאוד מחוזר כאן, בגלל התמחותו בתחום מאוד יחודי בענף המחשבים. מובטחת לו בע"ה תעסוקה, ובינתיים הוא ורעייתו לומדים עברית. מדוע עלו? אחת הסיבות ולא האחרונה: אנשים יוצאים ממרכזי הקניות אל מגרש החנייה ובעודם ישובים במכוניתם, מופנה אליהם אקדח והשודד אינו מבקש דבר זולת אוכל. זוהי עתה תופעה נפוצה, ונראה כי השודדים הם מפליטי סופת הקטרינה, שאיבדו את ביתם בניו-אורליאנס.ארה"ב במצב רוח קודר. מצער לראות כיצד חנויות היוקרה כמעט ריקות מאדם ומוכרי תכשיטים בעגלות [כל דבר בחמישה דולר] בשדרה החמישית במנהטן מבוקשים במיוחד.