מדרש לפרשת יתרו

באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם. אמר להם הקב"ה: אי אתם מתביישין הימנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? אמר הקב"ה למשה: לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם, שנאמר: "לקחת מתנות באדם" ואין אדם האמור כאן אלא אברהם שנאמר: (יהושע יד) "האדם הגדול בענקים" הוי "ומשה עלה אל האלהים":

המדרש מתאר לנו מה התרחש בעת שעלה משה למרום לקבל את התורה. המלאכים בקשו לפגוע בו. הקב"ה הגן עליו בזה ששינה את צורת פניו להיות כצורת פניו של אברהם אבינו. בזה הוא אמר למלאכים: הרי זה אברהם, שאכלתם בתוך ביתו, עכשיו אתם רוצים לפגוע בו? המדרש מסיים בזה שהקב"ה אומר למשה שתורה ניתנת לו בזכותו של אברהם "האדם הגדול בענקים".

יש לעיין במדרש זה, מדוע המלאכים בקשו לפגוע במשה? ועוד, מדוע הבושה מפני אברהם צריכה לשנות את דעתם של המלאכים שנכון לפגוע במשה? ועוד, גם אם בזכות אברהם ניצל משה מהמלאכים שבקשו לפגוע בו, האם לומר ש"לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם" זה לא קצת מופרז?

נראה שהסיבה שהמלאכים בקשו לפגוע במשה זה מפני שהם הרגישו שמתערערת החלוקה בין השמיים והארץ - בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. כפי שאנו מוצאים במדרשים אחרים שהמלאכים אומרים: "מה לילוד אשה בינינו?".

כשהקב"ה משנה את פניו של משה להיות כפניו של אברהם, אין כאן רק טענה של כפויות טובה של המלאכים כלפי מי שהכניס אותם לביתו, אלא טענה יותר חזקה שאותם מלאכים אכלו בביתו של אברהם. הקב"ה מזכיר לאותם יצורים רוחניים שגם הם פעם עזבו את העולם הרוחני שלהם וירדו לעולם הגשמי ועסקו בפעולות גשמיות. כשם שהמלאכים ירדו לעולם הגשמי, גם משה יכול לעלות מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. בזה נסתתמו טענותיהם של המלאכים.

המדרש מסיים בזה שהתורה נתנה בזכות אברהם. המלאכים שבאו לאכול אצל אברהם עשו זאת לאחר שאברהם מל את עצמו. הם באו לבקר את החולה ולרפא אותו. המלאכים אינם הראשונים שעברו מעולם אחד לשני. כאשר אברהם מל את עצמו הוא הוכיח שניתן בגוף הגשמי לבצע פעולות רוחניות. ירידת המלאכים מהעולם הרוחני לעולם הגשמי היא תגובה ישירה לפעולתו של אברהם. לכן, התורה ניתנת בזכות אברהם - האדם הגדול בענקים שהוכיח שהאדם לא צריך לגדור את עצמו רק בעולמות גשמיים ושיש לו קשר גם לעולם הרוחני.