מדרש לפרשת וישב

"וישראל אהב את יוסף [מכל בניו כי בן זקונים הוא לו] - רבי יהודה ורבי נחמיה. ר' יהודה אומר: שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. ר' נחמיה אמר: שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו.

המדרש מציג מחלוקת בין רבי יהודה ורבי נחמיה לסיבה שיעקב אבינו אהב את יוסף יותר מכל האחים. התורה עצמה אומרת לנו את הסיבה לכך - "כי בן זקונים הוא לו". שני התנאים באים לפרש את דברי הפסוק "בן זקונים", מדוע זו סיבה לאהבת יוסף. ר' יהודה מסביר שיוסף היה נראה כדמותו של יעקב - הוא מסביר את הפסוק כנוטריקון "זקונים" - "זיו איקונין" (כך מסבירים מפרשי המדרש). ר' נחמיה לעומתו מסביר שהאהבה של יעקב ליוסף נבעה מכך שיוסף היה חוליה בהעברת המסורה מבית מדרשם של שם ועבר. ר' נחמיה דורש "זקונים" מלשון זה שקנה חכמה.

ההבדל בין החכמים הוא לכאורה הבדל עקרוני וברור. ר' יהודה אומר שהאהבה מתחילה מזה שיש דמיון גשמי בין האוהבים. כך אנו רואים גם כיום שאנשים נוטים יותר להתחבר לאחרים שיש להם אליהם דמיון גשמי מסויים, לדוג' אדם לבן יראה יופי באשה לבנה באופן הרבה יותר פשוט מאשר באשה שחורה. ר' נחמיה אומר שהאהבה צריכה להתבסס על חיבור נפשי - שמסר לו הלכות.

ועתה אתגר לקוראים:

אנו למדנו מפי רבותינו שכשיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' נחמיה, הן בהלכה והן באגדה, יש להסבירה באופן הבא (זה מתורתו של מו"ר הרב שבתי רפפורט, מנוסח בידי ידיד נעורי ר' דורון יעקב):

המחלוקת היא, אם אדם יכול לפעול רק בתוך מסגרת נתונה, מבלי לשנות סדרי בראשית (ר' נחמיה) או שמא מסוגל הוא לפרוץ את הגבולות, לצאת מן הריבוע, להשפיע ולשנות (ר' יהודה).
הדוגמאות מהאגדה ומההלכה: ר"נ דרש את נֹח לשבח, כיוון שלא היה יכול לשנות דור שכולו רשע, כי כל הדור מגדיר את המסגרת, ואילו ר"י דורשו לגנאי, כי היה יכול לשנות את הדור ולהחזירו בתשובה (וסימנך: נחמיה בעד נח).
בהלכה: כלי שמלאכתו לאיסור, ר"נ אוסר לטלטלו כי ייעודו לאיסור, ור"י אומר שאפשר להסתכל על הכלי בזווית שונה, ולראות אפילו בפטיש מפצח אגוזים, ולכן מותר לטלטלו.

לכאורה, המחלוקת במדרש זה בין ר"י לר"נ הוא הפוך מהדברים הללו - ר' יהודה אומר שהאהבה היא פשוטה משום שהם היו נראים דומים, ואילו ר' נחמיה הוא זה ש"יוצא מהריבוע" ואומר שהאהבה נובעת מדבר עמוק יותר - מסירת המסורה.

ואולי צריך לומר דווקא הפוך - ר"נ אומר שאמנם יעקב מסר ליוסף את כל תורתו ולכן הוא אהב אותו. ואולי ר' יהודה אומר שאחרי שיעקב מסר לו את כל תורתו יוסף הפנים אותם כל כך עד ש"זיו איקונין" שלו כבר נהיה דומה ליעקב.

מוקדש באהבה לרב יניב גביזון ומשפחתו לרגל הכנסת הבן לבריתו של אאע"ה