לְדָוִד ה', אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָ ·א,
ה' מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד.
בד"כ נקרא פסוק זה בחלוקה לצמדי מילים או ל"משולשי מילים". בקריאה זו לא ברור שהמשמעות היא: ה', (שהוא) אורי וישעי...
קרא:
לְדָוִד; |
ה', אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָ א!
ה', מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד!
יש לשהות אחרי תיבת הכותרת!
במערכת טעמי אמ"ת, המפסיק הגדול ביותר בפסוק זה הוא האזלא לגרמיה במילה לְדָוִד, יותר מאשר האתנחתא(!) במילה אִירָא.
2. אל תקרי:
קַוֵּה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ,
וְקַוֵּה אֶל ה'.
שתי הצלעות פותחות בביטוי זהה.
הנטייה הטבעית היא לאחר את מקום החלוקה, ולא לסמנו סמוך לתחילת פסוק.
קרא:
קַוֵּה אֶל ה!
חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל ה'!
שתי הצלעות מסתיימות בביטוי זהה.
בטעמי אמ"ת, המפסיק הגדול ביותר הוא "עולה ויורד", ואילו האתנחתא מחלקת את הצלע השניה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.