כשרות בית קפה המגיש בשרי וחלבי

אני כנראה אחד הבודדים מבין תושבי מודיעין שטרם ביקר בקניון עזריאלי החדש שנפתח בעיר לפני מספר שבועות, עם זאת אני כבר מרגיש מעורה בדברים הנעשים בקניון. בשבוע האחרון מספר אנשים פנו אלי ושאלו אותי: תגיד, איך יכול להיות שהרבנות נותנת הכשר ל"קפה ארומה" בקניון? מדובר בבית קפה שמגיש בשרי וחלבי, כך שעקרונית אדם יכול להזמין מנה בשרית עם קפה חלבי וכד'.
אחד מהפונים אלי אפילו הפנה אותי לתשובה בעניין הזה שניתנה באתר כיפה (לינק) ע"י הרב עוזיאל אליהו (אינני יודע מדוע השואל לא הפנה את השאלה לרבה של מודיעין שמשיב לשאלות באתר מורשת):
לא בסדר. אנא כתוב לרבנות ותסב את תשומת ליבם לכך.כי בודאי שגגה היא.

דיברתי לאחרונה עם הרב דוד לאו, רב העיר מודיעין, והוא הסביר לי שמדובר במסעדה שיש לה שני מטבחים מופרדים לחלוטין, האוכל החלבי מוגש על כלים רגילים והאוכל הבשרי מוגש על כלים חד-פעמיים כך שהחשש לאיזה שהוא תקלה יורד מאד. הוא הוסיף, שהעסק כבר פועל כך מספר שבועות תוך שהרבנות פוקחת עין על הנעשה ונראה שזה מתנהל באופן שמניח את דעתו.

בסוף שיעור שהעברתי הערב, העליתי את הנושא הזה והעברתי למשתתפים את דברי הרב לאו. אחד מהמשתתפים אמר לי: תראה, בסופו של דבר הרבנים הצליחו בגדול. בלי לעשות שום רעש, כמעט כל הקניון החדש הוא כשר, למעט מסעדה אחת או שתיים. בגלל זה הקניון הוא למעשה סגור בשבת. אמנם הקולנוע פועל והמקומות הבודדים שאין להם תעודה פותחים בשבת, אבל למעשה מי שלא מגיע לקולנוע, אין לו מה לחפש שם בשבת, והקניון איננו מהווה מרכז בילוי בשבתות. הדבר הזה לחלוטין לא היה ברור מאליו, ולפני פתיחת הקניון היו הרבה ספקולציות באיזה מתכונת הקניון יהיה פתוח בשבת. למעשה, מכיוון שלרוב המסעדות יש תעודת כשרות, הפור נפל והקניון כמעט וסגור בשבת.

העניין הזה הזכיר לי מאד מחלוקת המובאת בציץ אליעזר בין הרב עובדיה יוסף לבין המחבר, הרב אליעזר וולדנברג. השאלה שעמדה על הפרק היתה (שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן נה):
ע"ד אם יש לרבנות כאן בארץ לתת הכשר ולהעמיד משגיח בבית מלון שבעליו מקבל עליו שלא להאכיל למארחיו נבילות וטריפות ולא לבשל בשר בחלב אבל מודיע מפורש שיאכיל להרוצים בכך מאכלי חלב מיד אחר בשר ואפילו ביחד בצונן, ומתנה שעל המשגיח שיעמידו יהא עליו להתעלם מזה. כי ראה ושמע לכמה גדולים הטוענים שיש להציל מה שניתן להציל למנוע מרשעים שלא יעברו על איסורים, ולהציל מאות נפשות המתאכסנים שם ממאכלות אסורות.

הציץ אליעזר הכריע:
שבשום פנים אין לרבנות לתת הכשר..., כי פשוט יש בדבר כזה משום נתינת - יד - רשמית לפושעים המלעיגים על דברי חכמים ומזלזלים בדברי סופרים ואומרים דין הניין לי ודין לא הניין לי, ויש בזה למעשה לא רק נתינת יד אלא גם נתינת - הכשר לאי זהירות בקלה כבחמורה ולהפרדה בין דברי תורה לדברי סופרים
בדבריו מסתייע הציץ אליעזר בדבריו הידועים של העקדת יצחק על חטאי סדום בפרשת וירא, המחלק בין חטא היחיד ובין חטא היחיד המקבל "הכשר" מבתי דין ובזה הופך לחטא הרבים:
כי ידועים המה דברי העקדת יצחק פ' וירא (שער כ') שמבאר שהחטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו הנה הוא זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כולו ולא נתן למחילה אם לא בפורענות הקהל ומאידך החטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא לדעת הרבנים וברשות ב"ד חטאת יחיד הוא והוא שבעונו ימות ע"י ב"ד של מעלה או מטה וכל ישראל נקיים, ובאשר על כן טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחת מהתורה בהסכמת הרבים, ומסיק שמי שלא יקבל זה בדעתו אין לו חלק בבינה ונחלה בתורת אלקית יעו"ש

לעומתו סבר הרב עובדיה יוסף שיש לתת הכשר, ונימוקו עמו (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב תוספת לחלק יא סימן נה):
כי אילו יכולנו להעמיד דגל הדת על תלה בודאי שהיה עלינו למחות בתוקף ולייסר את החטאים בנפשותם המכשילים את הרבים. אבל בזמנינו ובדור יתום זה אשר בעוה"ר אין מי שיכול ויודע להוכיח ומכ"ש למחות, וידוע שתפוסת בתי המלון באה"ק מלאה פה לפה במשך ימים רבים, ורבים מיראי ה' הנמצאים כתיירים בא"י אינם מעלים על דעתם כלל שבתי המלון שבארצנו הקדושה אינם כשרים, ונכנסים ואוכלים שם בלי פקפוק והיסוס, ואם נסיר את ההכשר וההשגחה יכניסו בעלי המלון נבלות וטריפות ובשר בחלב ממש וכו', ונמצאת מכשיל את התמימים שעולים לא"י, ואין להם מקום אחר להתארח שם במשך זמן שהותם בא"י, ונמצא חומרא זו באה לידי קולא, משא"כ כשיש הכשר ופקוח מהרבנות. הרוצה לאכול כשר ונזהר מאכילת חלב אחר בשר כדת וכדין, יאמר עליו צדיקים ילכו בם, ומי שרוצה דוקא לאכול חלב אחר ארוחה בשרית, עליו נאמר ופושעים יכשלו בם. הלעיטהו לרשע וימות, נפש רשע אותה רע, ועונו ישא האיש ההוא, וכל בית ישראל נקיים.