משהו על ל"ג בעומר

לפני כשנה או שנתיים ראיתי באחד הספרים (כמדומני שמדובר באחד מספרי החסידות, אולי ר' צדוק הכהן מלובלין - אך לא הצלחתי עתה למצוא את זה), שהסיבה שחוגגים בל"ג בעומר זה מפני שזהו היום החמישי בשבוע החמישי של העומר. ומה החשיבות הגדולה של ה5/5? ובכן, אנו רוצים לחגוג את העובדה שעברנו את רוב הספירה עד למתן תורה. כיוון שהעומר מורכב משבע פעמים שבע ימים - שבעה שבועות, האמצע של שבע הוא כמובן ארבע, ואנו רוצים לעבור את האמצע כדי להגיע לרוב ולכן אנחנו חוגגים את היום החמישי בשבוע החמישי. אך עדיין לא מובן מדוע אנחנו לא חוגגים ביום ה26 (היום החמישי של השבוע הרביעי), התירוץ הוא כאמור שאנחנו רוצים שהשבוע הרביעי כולו יהיה מאחורינו. מסיבה דומה, לדעה זו, לא חוגגים בתחילת או באמצע השבוע החמישי כי אנחנו רוצים לעבור גם את הרוב של השבוע הזה (זה גם מסתדר טוב עם הספירות: אנחנו מחכים עד להוד שבהוד - כך שתי חלקי הספירה של יום ל"ג העומר הם מהמחצית השניה). כך היה זכור לי שראיתי בספר.
כשראיתי את המהלך הזה חשבתי (שאולי אינני מצליח לרדת לסוף דעתו וגם) שזה נראה כאיזה קוריוז ומשחק עם המספרים על מנת להגיע לאיזה מהלך שנראה מעט הגיוני. השנה כשהגיע ל"ג בעומר חזרתי לחשוב על המהלך הזה והנה נפתח בפני מהלך חדש לגמרי.
מהו המשמעות של היום ה33 מתוך 50 ימים? ובכן, זהו 66% או 2/3 מכלל ימי הספירה. ומה המשמעות של 66% מימי הספירה? בספר החוקים של מדינת ישראל קוראים ליחס כזה של שני שליש מול שליש - רוב מיוחס. כשקלטתי את הדבר הזה, פתאום התחוור לי מה היה כל המהלך שראיתי אשתקד בספר: היום השלושים ושלושה של העומר הוא היום שמגיעים בו שהרוב המיוחס של הימים הם מאחורינו ונשאר לנו מיעוט קטן עד שאנו מגיעים לחג מתן תורה. הבנה זו כבר איננה קוריוז ומשחק מספרים אלא עניין מהותי שיש בו, לדעתי, להסביר חלק מהמסתורין של יום ל"ג בעומר.
כבר נכתבו מספר מאמרים (ראה מאמר מעולה בנושא ל"ג בעומר בספרים בלוג - באנגלית) על כך של"ג בעומר איננו יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי. ואע"פ שבספר פרי עץ חיים היה כתוב שזהו "יום שמת רשב"י", אך החיד"א כתב על נוסחא זו שהיא שיבוש ויש לקרוא "יום שמחת רשב"י". אך לחלוטין לא ברור: לשמחה מה זו עושה? מפני מה שמח רשב"י ביום זה? כמדומני שההסבר המראה שביום זה עברנו את הרוב המיוחס של הימים בפסח ועד עצרת יש בו כדי לומר שאכן ביום זה יש סיבה למסיבה.