כידוע ישנו חובה מהתורה לאכול כזית מצה בליל הסדר. עפ"י הפוסקים, לכתחילה יש לאכול חמש כזיתות מצה (2 מוציא מצה, 1 - כורך, 2 - אפיקומן) ועוד שתי כזיתות מרור (1 - מרור, 1 - כורך). עוד דבר שידוע הוא שכיום אבד הוודאות בכל הקשור לכמות הנכללת בכזית.
לפני כשלושים שנה פירסם הג"ר יהושע בן-מאיר, ראש ישיבת שבות ישראל באפרת, מאמר ב"מוריה" ובו טען שכיוון שהשיעור המחמיר של כזית הוא פי שניים מהשיעור המקל, בשתי האכילות החשובות (מוציא מצה ואפיקומן) ניתן לאכול שיעור כזית אחת כשיעור המחמיר וזה כולל בתוכו שתי כזיתות כשיעור המקל (שיטת הגר"ח נאה, שהוא גם עיקר להלכה). מאמר מעודכן המבוסס על אותו מאמר ניתן למצוא כאן.
בסיכום דבריו הוא כותב שכך ראוי לנהוג:
ב- 2 דקות ראשונות יאכל לפחות 9.6 גרם [שהוא פחות משליש] מצה (כזית דאורייתא למנהג). ב- 4 דקות יאכל לפחות 16.5 גרם [שהוא כחצי] מצה (כזית לחזו"א וכזית דאורייתא ועוד כזית דרבנן לגר"ח נאה ע"פ המנהג). ואם אפשר 19.2 גרם [שהוא פחות מ- 2.3] מצה (כזית דאורייתא לגר"ח נאה דלא החשיב לנקבוביות). ב- 9 דקות המחמיר יסיים בשיעור זה קרוב למצה שלמה.
כפי שמציין הרב בן-מאיר במאמר המעודכן, שיטה זו היא היום נפוצה ומקובלת מאד בפי הרבה רבנים ומגידי שיעורים. [יש להוסיף במאמר מוסגר, שניתן להשתמש באותו היגיון גם בתחומים אחרים, כדוגמת נתינת זכר למחצית השקל שיש שיטות שאומרות שצריך לתת שלוש פעמים שיעור מחצית השקל, ויש שיטות הסוברות שצריך לתת עבור כל אחד מבני המשפחה - ניתן לתת את הכמות הגדולה עבור חלק מבני המשפחה ואז יוצאים לפי כל השיטות, וד"ל].
לפני כמה שנים סיפר לי אברך בישיבת מרכז הרב שהוא שאל את ר' אברהם שפירא זצ"ל אם לנהוג לכתחילה כפי שכותב הרב בן-מאיר או שלכתחילה עדיף לאכול יותר ולצאת לחלוטין ידי השיטות המחמירות, ר' אברום ענה לו שלכתחילה עדיף לאכול את כל השיעור לפי השיטות המחמירות לפחות באכילות שהם דאורייתא.
יש להוסיף על זה את מה שאומרים בשם הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק בדעת הרמב"ם שכל מצה שאוכלים בליל הסדר מקיימים מצווה, גם מעבר לכמות של כזית.
עם כל זאת יש לזכור את מה שהרב יהושע בן-מאיר מסיים בו את מאמרו:
ואפשר שאין ראוי להחמיר טפי בזה, שהוא חומרא דאתי לידי קולא שאולי נכנס לספק אכילה גסה, ולא מקרי כדרך אכילתו ולא קיים מצוות מצה כלל, ועוד ספקות רבים.
2 במוציא מצה זה דווקא למי שיש לפניו שלוש מצות, אבל כיום שרוב בני הבית לוקחים ממצות שבכלי המרכזי די להם באחד
השבמחקקשה להאמין שהמובא בשם הגר"א שפירא זצ"ל אכן יצא מפיו, שהרי דעתו נוטה (כמובא בנספח לספר 'מקראי קודש', להרב משה הררי שליט"א, פסח) ששיעור הכזית הוא כדעת רא"ח נאה וכמנהג ירושלים (שהרב שפירא היה נוהג ללכת בעקבותיו כנודע).
השבמחקובפרט שאין זה ספק דאורייתא כלל, שכן לשיטת הנוב"י, החזו"א וסיעתם ששיעור הכזית הוא גדול יותר - נמצא שאכל 'רק' כזית אחד, וזו בעיה דרבנן ולא דאורייתא (אם בכלל יש צורך בשני כזיתים, שכבר עורר בזה בביאור הלכה סי' תעה ס"א ד"ה כזית מכל אחד, ובאורחות רבנו הביא שחזו"א אכל רק כזית אחד, וראה מש"כ המגיב הקודם).
וכ"ש כאן דחומרתו קולו, שיבוא לאכול שלא כדרך (עכ"פ במצות האשכנזיות הקשות והיבשות).
"אומרים בשם הגרי"ד" - זה כתוב במהר"ל בגבורות ה' פמ"ח ובנצי"ב ובעוד האחרונים.
השבמחק