קניידלעך בערב פסח

בבית בו גדלתי תמיד נהגו שבמשך שבועות לפני פסח לא אכלו קניידלעך. בערב פסח היה עלינו לבדוק ברכיבים של כל מה שהיינו רוצים לאכול ולוודא שלא רשום שם קמח-מצה, אחרת היה אסור לנו לאכול את אותו המוצר. שנה אחת נזדמן לי לשבות בשבת הגדול בביתו של הרב יצחק פרנק, בעמח"ס "דיקא נמי" (אביו של ר' אוריאל פרנק, הרב "מענה לשון") ונדהמתי כאשר הגישו לי לאכול בליל שבת מרק עם קניידלעך. אבל כשהתחלתי ללמוד שו"ע ופוסקים גיליתי שלא רק שאיסור אכילת הקניידלעך בשבועות שלפני הפסח לא מופיע בשום מקום, הרבה מן הפוסקים כותבים בפירוש שאין שום בעיה לאכול את אותם הכופתאות בערב הפסח (ציטוט בעניין זה מהמשנ"ב הבאתי כאן).
הרקע ההלכתי לעניין זה הוא גמרא בירושלמי האומר ש"האוכל מצה בערב פסח כבועל ארוסתו בבית חמיו". ירושלמי זה הובא ברי"ף בפסחים ובשו"ע להלכה. ישנה הסכמה די רחבה בין הפוסקים שכל מצה שלא יוצאים בה ידי חובה בליל הסדר אינה נכללת באיסור זה, ובכלל זה מצה עשירה ומצה מבושלת (להרחבה בעניין זה מומלץ לעיין בהגדה שלמה של הרב כשר, נספח בעניין אכילת מצה בערב פסח שחל בשבת ובשו"ת יחווה דעת חלק א' סימן צא - הלכות ערב פסח שחל בשבת).
בשלב זה החלטתי שכנראה כל המנהג של בדיקת הרכיבים ואי אכילת הקניידלעך כנראה הוא מנהג טעות שהגיעה למשפחתי ממקור לא נודע. אך בשנים שלאחר מכן המשכתי לגלות עוד ועוד אנשים שמנהג זה נמצא במשפחתם, ובכלל זה משפחת רעייתי שתח'. טרם מצאתי אפילו פוסק אחד שאוסר לאכול (או אפילו ממליץ להמנע מלאכול) קניידלעך בערב פסח. אבל ישנם מהפוסקים שכותבים שאין לאכול דבר אפוי המכיל קמח מצה - על אף שכמדומני שלית מאן דפליג שלא יוצאים ידי חובת מצה בליל הסדר בעוגות המכילות קמח מצה (שהרי ברכתם בכלל "מזונות"). אחד מהפוסקים הללו שהובא לתשומת ליבי רק אמש הוא הרב זצ"ל. הרצי"ה בעולת ראיה מביא רשימה של דברים שאביו היה מקפיד להזכיר אותם בדרשתו בשבת הגדול ובכללם:
קטן וקטנה שיודעים להבין מענין יצ"מ כשמספרים להם, אסור להאכילם מצה בע"פ, וכן טארט (עוגה) שעושים מקמח מצה כיון שהוא אפוי ולא מבושל אסור לאכלו בע"פ.
בכנס רבני צהר לקראת חג הפסח אמר הרב יעקב אריאל שעניין זה, לא לאכול עוגה או לחמניה המכילים קמח מצה, הוא בודאי רק חומרא ומידת חסידות ולא מעיקר הדין. ולכן מי שבמשפחתו אין מנהג לא לאכול עוגות אלו יכול לאכול לחמניות העשויות מקמח מצה כלחם-משנה בכל שלושת הסעודות בשבת ערב פסח.
ומה אני עושה לגבי מנהג משפחתי שלא לאכול את הקניידלעך? בשנה רגילה אני רואה סיבה להמשיך לשמור על המנהג ולפחות בערב פסח לא לאכול קניידלעך, שכן ייתכן ובאמת הוא ממנהגי ישראל שיסודתם בהררי קודש. אך השנה שערב פסח חל בשבת ויש בזה משום תוספת עונג שבת והפוסקים ממליצים בפירוש לאכול בדווקא קניידלעך בשבת בצהריים כדי שאדם יוכל לברך "מזונות" בסעודה שלישית, אינני רואה שום טעם להחזיק במנהג זה.
אשמח לקבל את חוות דעת הקוראים על מנהג זה, ובייחוד אם מישהו מכיר מקור או דיון על מנהג זה.

אסיים במתכון לקניידלעך של אמי שתח':
1 כוס קמח מצה
1 ביצה
1 כוס מים רותחים
2 כפות שמן
מלח + זנגוויל + פלפל + פטרוזיליה
אופן ההכנה: פשוט מאד - מערבבים הכל ביחד, אחרי שיוצרים כדור גדול נותנים לזה להתקרר ואז יוצרים את הכדורים הקטנים.