ערב פסח שחל בשבת - סעודה שלישית

הדברים המובאים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.

מה אוכלים בסעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת?

דבר זה כבר היה נתון במחלוקת בין המחבר לרמ"א בשלחן ערוך (או"ח תמד ס"א). המחבר כתב שיש לעשותה במצה עשירה:
דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ אלא במצה עשירה, וצריך לעשותה קודם שעה עשירית.
הרמ"א לעומתו, שסבר שאין לאכול מצה עשירה לאחר סוף זמן אכילת חמץ, סבר שיש להסתפק במיני פירות, בשר ודגים:
ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה, יקיים סעודה שלישית במיני פירות או בשר ודגים.

באופן די משונה, הפוסקים המאוחרים יותר לא הלכו בעקבות המחבר והרמ"א וחיפשו ומצאו פתרונות אחרים עבור סעודה זו.
המשנה ברורה הביא שאפשר לאכול בסעודה זו קניידלעך, ולברך עליהם מזונות - ומבחינה זו זה כנראה עדיף ממיני פירות ובשר ודגים. לחילופין מביא המשנה ברורה (ס"ק ח) דעות הסוברים כי אפשר לחלק את סעודת השחרית לשתי סעודות ובזה לצאת ידי חובת סעודה שלישית:
וה"ה דיכול לקיים בתבשיל (כגון קניידליך) אך יש נ"מ דזה אינו מותר רק קודם שעה עשירית והיכא שמקיים בפירות או בבשר ודגים יוכל לקיים אפילו אחר שעה עשירית אך בכ"ז יזהר שיאכל רק מעט ולא למלא כריסו כדי שיאכל מצה לתיאבון.
ועיין באחרונים שכתבו דטוב ג"כ שיחלק סעודת שחרית של פת לשנים דהא י"א דיוצא בזה ידי סעודה ג' וכ"כ בביאור הגר"א דנכון לעשות כן אך כ"ז אם יש לו שהות לברך בינתים ולהפסיק איזה שהות כדי שלא יהיה בכלל ברכה שאינה צריכה:

הרב עובדיה יוסף (יחווה דעת חלק א סימן צא) מביא אפשרות נוספת - לאכול מצה מבושלת (ולדעתו, ראוי לאכול בכל שלושת הסעודות בשבת זו מצה מבושלת):
ישנה עצה טובה לכל מי שירצה בכך, כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול ותקלה מפירורי חמץ הנשארים מהסעודה (ובפרט כשנמצאים ילדים קטנים בבית וקיים חשש שיפזרו את החמץ אנה ואנה), וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות השבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי שאין שבת מכין לחול, וישארו בבית כאבן שאין לה הופכים, עד מוצאי יו"ט של פסח, לפיכך טוב ונכון לנהוג לבער החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, להצניע במקום מיוחד כל כלי החמץ לאחר הדחתם ושטיפתם בערב שבת כראוי, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים והמיוחדים לפסח, ובתבשילים ומאכלים הכשרים לפסח, ויקיים מצות סעודות שבת, במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או של עוף, באופן שכזה: שלאחר שנתבשל התבשיל יורידנו מעל האש, ובעוד התבשיל שבסיר חם שהיד סולדת בו, יתן בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות כדי צרכו, באופן שהמצה ספגה היטב טעם התבשיל, ואז יוכל לקיים בה מצות שלש סעודות. וטוב שלא יוציא את רקיקי המצות מתוך הסיר אלא עד שיצטנן התבשיל, ויוכל להוציא המצה בשלמותה, שלא תתפורר בתוך המרק, שיהיה אפשר לבצוע אותה בשבת ולברך עליה המוציא וברכת המזון, כיון שנשאר עליה צורת פת

ערוך השלחן, הרב יחיאל מיכל עפשטיין שהיה הרב בנובהרדוק, בסימן תמד סע' ה-ו מחדש בעניין זה מספר חידושים גדולים ומופלאים:
א. אפשר לאכול בסעודה שלישית מצה עשירה:
ונראה שאין הכוונה דגם בערב פסח אין לאכול מצה עשירה לפי המנהג דאין שום טעם בזה, אלא הכוונה כיוון שאין מנהגינו לאכול בפסח מצה עשירה ממילא דאין מכינין אצלנו מצה עשירה ולהכין רק על סעודה שלישית אין דרך בני אדם להטריח על מאכל קטן כזה.
ב. אפשר לעשות סעודה שלישית במצה מבושלת, וכך נהגו בזמנו (המג"א הביא מהרי"ל שכתב שהיה ראוי לעשות במצה מבושלת אך הוא לא ראה שנוהגים כן):
והנה גם אצלנו יכולין לעשות סעודה שלישית במצה מבושלת והרבה נוהגין אצלנו כן. [והרמ"א לא הזכיר מצה מבושלת] כדי שלא ישבע ויאכל מצה לתיאבון.
ג. ייתכן ואין בכלל חיוב לאכול סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת, וזאת בעקבות דברי המג"א שהביא של"ה שהביא בשם הזוהר שרשב"י היה עוסק בתורה במקום סעודה שלישית:
ונלע"ד ברור... שהרי בשבת זו בע"כ לא נצטוינו כלל על ג' סעודות כיון שאי אפשר, מידי דהוה ליוה"כ שחל בשבת [שלא אוכלים ג' סעודות], וה"ה שבת ערב פסח לעניין סעודה שלישית דאפילו אם נאמר דאיסור אכילת מצה בערב פסח הוא מדרבנן מ"מ הא מצינו במצות עשה גמורות שנדחו בשב ואל תעשה מפני גזירות דרבנן.