ר' אבין בשם ר' יוחנן אמר: כתיב "ואם לא תמצא ידה די שה" ומה כתיב בתריה "אדם כי יהיה בעור בשרו" - וכי מה ענין זה אצל זה? אמר הקב"ה: אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כך, חייך שאני מצריכך לבא אצל כהן, שנאמר: "והובא אל אהרן הכהן" (ויקרא רבה טו)
המדרש דורש את סמיכות הפרשיות בתחילת הפרשה. הפרשה מתחילה בפרשת קרבן וטהרת היולדת. פרשה זו מהווה מעין הקדמה ופתיחה לשאר הפרשה העוסקת בדיני המצורע והצרעת. המדרש מסביר כי הסיבה שהתורה הקדימה את פרשת היולדת לפרשיות המצורע הוא כדי לתת מעין בחירה לאדם: לבוא אל המקדש עם קרבן יולדת או לחילופין לבוא אל הכהן לראות את צרעתו.
הקורא את המדרש מיד שואל: איך קשורים שני הדברים? המדרש הרי מעמיד שני קטבים אחד מול השני: מצורע ויולדת. על מנת לומר שקטבים אלו הם מנוגדים ושהאחד בא מידה כנגד מידה מול השני חייב להיות קשר תוכני המקשר בין השניים. מהו הקשר הזה?
אדם שהיה שומע שהיולדת מחיובת להביא קרבן ומתבקש לתייג קרבן זה בין שאר הקרבנות שאנו מכירים, מן הסתם היה תחילה מנסה לומר שקרבן זה שייך לקבוצת קרבן התודה. אך המעיין בכתובים מיד רואה שאין כל קשר בין קרבן התודה לקרבן היולדת. קרבן היולדת בא לפי השגת ידי היולדת, בשונה מהתודה אין בו לחמים, ובעיקר התורה מדגישה מספר פעמים בפרשה זו שקרבן זה בא לכפרה. איננו מבינים כיום איזה כפרה צריכה אשה יולדת, ובכל זאת ברצוני להציע כיוון מסויים.
הגמ' בנידה (לא ע"א) אומרת:
תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו.
כאשר איש ואשה מגדלים ילד הם מן הסתם מחנכים אותו שיש הקב"ה בעולם ושהוא הנותן כח לכל חי, אך ההכרה של הילד את הוריו, במיוחד בשנים הראשונות לחייו, הוא הרבה יותר חזק ומשמעותי מההכרה שיש בו ברבון העולם. ייתכן שעל זה התורה דורשת מהאם הטריה לכפר, מעין הקדמת כפרה לחטא המעטתו של הקב"ה בגידול הילד. קרבן היולדת, לפי כיוון זה, בא לכפר על אי הנחלת שותפותו של הקב"ה בגופו של הילד - האדם. [באופן זה ניתן להסביר גם את דברי חז"ל על היולדת שצריכה כפרה על שנשבעת בעת לידתה].
לעומת זאת, הצרעת באה לאדם כדי לומר לו בדיוק את ההיפך המוחלט. הצרעת נועדה לומר שהקב"ה שולט על כל פיסה מגופו, בגדיו וביתו של האדם. אין משהו הקשור לאדם שאין להקב"ה חלק ושליטה בו. וכאשר האדם איננו יודע כיצד להשתמש בקניינים שהקב"ה הקנה לו, אותם קניינים הולכים ו"נרקבים".
גם קרבן היולדת וגם הצרעת באים להזכיר את שותפותו של הקב"ה באדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.