נספחים מפורים

חינוך קטנים למשלוח מנות
אינני יודע אם גם כשהייתי ילד זה היה כך, אך כיום אני חש מכל מקום שמצוות משלוח מנות בפורים הפך בציבור למעמסה. אדם אחד סיפר לי שאצל הנוצרים ישנו חג שכל אדם אמור לתת בו מתנות לכל מכריו ומשפחתו. אותו אדם סיפר שעל אף שזה נראה כרעיון נהדר וסיבה רצינית למסיבה, חג זה הפך עם השנים למעמסה רגשית שאנשים לא יודעים כיצד להתמודד איתו. שאלות כמו האם פלוני יקנה לי משהו השנה, כיצד אדאג שלא אוציא יותר כסף על המתנה של אלמוני מאשר הוא מוציא עלי, והאם בשביל פלמוני אפשר להסתפק במשהו סמלי או לא, מוציאים להרבה אנשים את החשק לחלוטין מכל החג. הייתי רוצה לחשוב שבחגים שלנו, ובפרט במשלוחי המנות אין הדבר כך - אבל יהיה בזה משום הכחשת המציאות בהרבה מקרים.
הדבר אף בא לידי ביטוי בהלכה. השנה ושנה הבאה יש בהישג יד ירקות או פירות הקדושים בקדושת שביעית, והפוסקים דנו האם מותר לתת מפרות אלו משלוחי המנות. אחד הטעמים לאסור הוא שיש בזה משום איסור סחורה בקדושת שביעית, והתורה אמרה "לאכלה ולא לסחורה". וישאל השואל, היכן יש במשלוחי מנות איסור סחורה, הרי מדובר סך הכל במתנות? התשובה היא שלחלק מן הפוסקים הצורך שאנשים מרגישים שעליהם להחזיר משלוח לכל מי שנתן להם הופך את משלוח המנות לסחורה, ולכן בהכרח שיהיה אסור להשתמש בפירות שביעית לצורך כך (ע"ע קטיף שביעית פרק ס טז ובהערה שם).
מידי שנה אני שוכח את אשר ארע בשנה הקודמת, ואני מחליט שעלי לחנך את בניי הקטנים למצווה חביבה זו של משלוח מנות. אני מבקש מכל ילד שיבחר חבר אחד מהגן או מהשכנים ויאסוף משלל הממתקים שבבית מספר פריטים על מנת לתת לאותו חבר משלוחי מנות. אשתי ואני עוזרים לילדים לארוז את משלוח המנות שלהם ומלוים אותם בדרכם למסירת המשלוח לחבר. אני בדרך כלל מנחה את הילד ואומר לו: תדפוק בדלת ותגיד שהכנת משלוח מנות בשביל החבר שלך. הילד עוזב אותי שמח וטוב לב עם המשלוח הקטן שהכין, ולאחר מספר דקות מצומצם הוא חוזר אלי עוד יותר שמח עם סלסלה ענקית שאמו של החבר מסרה לו מתוך מחשבה שאם הוא הביא משלוח מנות אז חייבים לתת לו משהו חזרה, והם כבר הכינו סלסלאות של משלוחי מנות אז זה מה שיחזירו לו. אם אני מנסה לומר להורה של החבר שזה רק משלוחי מנות של ילדים ואין צורך שהם ירגישו צורך להחזיר משהו, מסתכלים עלי כאילו שאמרתי משהו בסינית.
סיפור זה חוזר על עצמו מידי שנה, ואני אומר לעצמי שעד שנה הבאה צריך לחשוב על פתרון אחר. כחלוף שנה אני בדרך כלל שוכח ממאורעות השנה הקודמת, או משכנע את עצמי שהורי החבר שהילד בחר השנה בטח יתנהגו אחרת.

קריאת מגילה לנשים ע"י נשים - מבט נשי
להשלמת הרשימה הזאת, אני מבקש להציג כאן מתוך משהו קצר שכתבה אחת הנשים בשכונה שלי ובה מוצג העניין מהכיוון שלה. אני מרגיש שהרשימה שכתבתי בנושא הקיף מספיק את דעתי, ולכן לא אכתוב את תגובתי הספציפית לפנייה זו.
ראשית, אני יכולה להבין את ההתנגדות לקריאת הנשים, בעיקר לאור הכרות עם קהילות אמריקאיות או פמיניסטיות במיוחד[...]
קריאת הנשים שהתארגנה השנה לא באה בכדי לערער על סמכותם של הגברים, או כדי להוכיח ש"גם אנחנו יכולות", היא באה מתוך רצון אמיתי לכבד את החג, ולהדר בו. כולנו נשים עובדות, אמהות לילדים ובעלות עיסוקים רבים - והמוכנות לבוא וללמוד את קריאת המגילה הייתה משום הידור מצווה בעבורנו. משיחות שקיימתי עם חלק מהנשים הקוראות יחד אתי, שמחנו כולנו שדוקא בקהילה שלנו, קריאת הנשים היא לא אקט ´פנימיסטי´ אלא קיום מצווה לשמה[...]