פתחי בית הכנסת - דלתות

ברשימה אודות כופין לבנות בית כנסת הבאנו את דברי השדי-חמד (מערכת הבי"ת אות מג) שהביא ממספר אחרונים שמצוות בנין בית כנסת הוא בכלל מצוות עשה של בניין בית המקדש, וכך מופיע גם בזוהר (פרשת נשא דף קכו ):
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "ועשו לי מקדש" סתם דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי
על פי תפיסה זו מצינו גם מספר פרטים שהיו בבנין המקדש שיש לקיימם גם בניין בית הכנסת. הלכה כזו מופיעה בתוספתא במגילה (פרק ג הלכה כב):
אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנ': "והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד מזרחה"
במקדש, וכך היה גם במשכן, ארון הקודש היה בצד מערב. הכניסה למקדש היה בצד שכנגד, דהיינו מערב. על פי דברים אלו בתוספתא יש לבנות גם בית כנסת באופן זה שהפתח לבית הכנסת יהיה מול ארון הקודש, כדי שהנכנס לאולם התפילה יהיה עם פניו לכיוון שבו מתפללים.
הרמב"ם באופן מפתיע מעט הביא הלכה זו כלשונה בתוספתא, שיש לפתוח את פתחי בתי הכנסת בצד מזרח, על אף שהוא כידוע היה במצרים שבו מתפללים למזרח. פרשני הרמב"ם מסכימים שאין כוונתו בדווקא למזרח, אלא לצד שכנגד הכיוון שבו מתפללים, ואם מתפללים למזרח הפתח יהיה בצד מערב. כך הביא גם השו"ע (או"ח קנ ה):
אין פותחין פתח בהכ"נ אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר, שאם מתפללין למערב יפתחוהו למזרח, כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו.
כבר הביאור הלכה (ד"ה אין פותחין) הביא שבמקום הדחק פשוט הוא שדין זה, כיוון פתח הכניסה לאולם התפילה, אינו מעכב.
בספר ארץ הצבי (סי' יב) הרב שכטר מביא את המעשה הבא:
בשעה שלימד רבנו (הרב סולובייצ'יק) דין זה בשיעוריו שבביהכ"נ מוריה (בנוא יארק), אשר שמה פתח ביהכ"נ עשוי היה מן הצד, ולא היה מכוון כנגד ארון הקודש, אמר בפירוש שביהכ"נ ההוא נבנה שלא בדין. והוסיף ואמר, שמה שנהגו העולם להחזיר פניהם לאחורי ביהכ"נ בשעת אמירת בואי בשלום, הוא מפני ששמה הפתח, וכאילו מקבלים פני אדם נכבד הנכנס זה עתה דרך הפתח. אבל כשפתח ביהכ"נ הוא מן הצד, אז מן הראוי למתפללים שיחזירו פניהם כלפי צד הפתח ולא סתם לאחוריהם.
בכל מקרה, נראה שאם הפתח נמצא מאחור אין זה מעכב שיהיו פתחים נוספים לביהכ"נ. אך נראה שעדיף שהקהל ייכנסו דווקא מהכניסה שמאחור ויכולים להשתמש בפתחים הנוספים ליציאה וכד'.

המג"א (סי' צ ס"ק לה) הביא את הב"ח שהסביר את דין הגמרא (ברכות דף ח ע"א):
אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים סלקא דעתך? - אלא, אימא: שיעור שני פתחים, ואחר כך יתפלל.
לדעת הב"ח מגמ' זו לומדים שיהיה לביהכ"נ כמין מבואה כדי שהנכנס לא ייכנס ישר מהרחוב לבית הכנסת אלא יעבור קודם במבואה. החתם סופר (או"ח כז - הובא בפסקי תש' סי' קנ) הביא שראוי שהכניסה למבואה שלפני אולם התפילה יפנה לצפון או לדרום, שכן גם דין זה יסודו בדמיון שבין בתי הכנסת לבית המקדש שרוב הבאים לבית המקדש היו נכנסים תחילה להר הבית מהצפון או מהדרום ואז פונים על מנת להיכנס לבית המקדש עצמו, ולכן ראוי שגם הכניסה לבניין בית הכנסת יהיה לצפון או לדרום ואז ייפנו על מנת להיכנס לאולם התפילה כשפניו יהיו מכוונות כלפי ארון הקודש.