יום שני, 28 במרץ 2011

ביקורת ספרים: הרחבות לפניני הלכה שבת II

לרשימה הקודמת בנושא: ביקורת ספרים: הרחבות לפניני הלכה שבת I

נושא נוסף שנדון בספרי 'פניני הלכה' על שבת זה השימוש במכשירי חשמל בעידן המודרני, כאשר המכשירים מופעלים ע"י שלטים וחיישנים למיניהם.

בעבר, בבלוג זה (קישור) שאלתי אתכם הקוראים את השאלה הבאה:

נניח שאדם היה גר בשכנות לאדם רשע. לא מצא חן בעיני הרשע ששכנו יוצא להתפלל בשבת, אז הוא התקין מחוץ לדלת ביתו גלאי שכל פעם ששכנו יעלה או ירד במדרגות הבניין ויחלוף על פני ביתו של הרשע יידלק אור חשמלי שהדלקתו כרוכה באיסור דאורייתא. האם ייתכן ויהיה אסור לאותו אדם לצאת מביתו בשבת?

הרב אליעזר מלמד משיב על השאלה הזו.

לדעתו (הרחבות לפניני הלכה שבת עמ' 392-393):

המדליק מכשיר בשלט נחשב כמדליק אותו בידיים. וכן המתקרב לדלת חשמלית וגורם לפתיחתה נחשב כעושה מעשה ישיר. וכן ההולך בשביל הפרטי לביתו, והתקין לו שם חיישן שמדליק פנס כדי להאיר את דרכו, נחשב כמדליק אותו בידיים.

ובהמשך:

כאשר אדם הולך ברחוב וגורם לחיישנים לקלוט את דמותו ולצלמו או להפעיל פנס, אין פעולה זו נחשבת אפילו גרמא, ולכן היא מותרת לכתחילה... שהואיל והוא הולך לתומו, פעילות החיישנים הנגרמת עקב כך בלא שהוא מעוניין בה כלל, אינה מיוחסת אליו כלל.

דבר זה נראה מוזר מאד. שכן לפי כללי הלכות שבת, אם הפעלת חיישן מוגדר כפעולה בידיים, איך אפשר לומר שאם הוא לא מתכוין זה הופך למותר לכתחילה? לכאורה, אם הוא לא מתכוין זה אמור להיות 'פסיק רישיה' באיסור תורה, שזה כמובן אסור מדרבנן (כי זה לא מלאכת מחשבת). על דבריו של הרב מלמד כבר העיר בעבר הרב ישראל רוזן (כאן וכאן). עיין גם בשו"ת שיח נחום סי' כה לג"ר נחום אליעזר רבינוביץ' הכותב גם כן ברוח דברי הרב מלמד.

הרב מלמד מביא מקור לדבריו מדברי הרשב"א הידועים המובאים בבית יוסף אורח חיים סימן שטז:

וכתב הר"ן (לח. ד"ה מתני' השני) בשם הרשב"א (קז. סוד"ה אף) דבירושלמי (שם ה"ו) נראה שהתירו לנעול בתחלה [ביתו] לשמור ביתו וצבי שבתוכו דכיון שהוא צריך לשמור ביתו אף על פי שעל ידי כך ניצוד הצבי ממילא מותר ובלבד שלא יתכוין לשמור הצבי בלבד. ותמה עליו הר"ן דאטו מפני שהוא צריך לנעול את ביתו נתיר לו לעשות מלאכה בשבת ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו אינו מתכוין לנעול בעד הצבי כל שהוא ידוע שהצבי בתוכו ושאי אפשר לו שלא יהא הצבי בתוכו ניצוד אסור דמודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות. וזו שאמרו בירושלמי ענין אחר הוא לומר שאם נתכוין לנעול את ביתו ולא נתכוין לצבי כלל אף על פי שאחר כך מצא הצבי שמור בתוכו מותר כלומר שאינו מחוייב שיפתח את ביתו. וגם הרב המגיד כתב בפרק י' (הכ"ג) דברי הרשב"א וכתב שאין להקל כל כך:

הרב מלמד כותב שעל אף שבדרך כלל לא פוסקים הלכה כדברי הרשב"א הללו (אלא כר"ן החולק עליו), אלא רק מביאים אותם כסניף להקל, במקרה שלנו ש"אין לאדם תועלת במלאכה ואינו מתכוון אליה והיא נעשית בגרמא, נראה שגם הפוסקים יסכימו שאין בזה איסור".

לאור דבריו אלו, ועל אף שהוא נוטה להחמיר בשימוש במכשירי חשמל בכלל בשבת, הוא כותב שאין איסור בגרימת תוספת זרם ולכן (עמ' 401):

וכתבתי שטוב שהמעלית תפעל בפיקוח של אחד המכונים. אבל אין זה מעכב, כי גם בלא השיפורים של המכונים ההלכתיים, כל מה שנעשה שם הוא בפסיק רישא וגרמא כמבואר.

[לאור דברים אלו אפשר לשאול מה יהיה הדין במקרה שהאשה התקינה תאורה המאירה את הדרך לבית, אך בעלה איננו מרוצה מכך כי הוא לא מעוניין שתהיה תאורה בצד זה של הבית. האם במקרה כזה לבעל יהיה מותר לגשת אל הבית לכתחילה בשבת, שהרי הוא לא מעוניין בתאורה, ואילו לאשה יהיה זה איסור דאורייתא?]

תגובה 1:

  1. שם השולח: מישקה תאריך: 28/03/11, 22:28:42
    לכאורה, הכוונה בציטוט השני מהרב מלמד, היא שהאדם ההולך ברחוב אינו יודע היכן יש מצלמות והיכן אין, ומתי הוא עשוי לגרום שינוי חשמלי כתוצאה מהליכות והיכן לא, ועל כן אין זה בגדר פסיק רישיה אלא מתעסק בעלמא, שלא כיוון כלל לעשות כאן שום פעולה. אבל אם כך, יהיה הדין שונה כשעוברים במקום שיודעים בוודאות שיש מצלמות.

    שם השולח: מישקה תאריך: 28/03/11, 22:31:12
    אלא שבאמת גם בזה (מצלמות)אין להחמיר משום שבסתמא מדובר באיסור דרבנן, ובפ"ר דלא ניחא ליה בדרבנן, לדעת השו"ע מותר לכתחילה, וגם לאשכנזים האוסרים לכתחילה, בשעת דחק כזו שנבוא לאסור על אנשים ללכת לכאן ולכאן, פשוט שאין להחמיר.
    ולכן השאלה מצטמצמת רק לפרוז'קטורים שהדלקתם דאורייתא, ובמקום שיודעים על הימצאם (וכשהאדם אינו רוצה בפעולתם).

    שם השולח: יצחק תאריך: 31/03/11, 22:50:07
    ראשית - גם הרב וואזנר פסק כך, במאמר בתחומין ובשו"ת שבט-הלוי.

    שם השולח: יצחק תאריך: 31/03/11, 22:51:25
    שנית - אני חושב שזה דומה למה שכתב הרב אוירבך בעניין מעלית, שפעולה שאדם עושה במשקלו אינה "מלאכה" כלל. הליכה תמימה ברחוב אינה יכולה להיחשב למלאכה, גם אם אלף עיניים אלקטרוניות מסתכלות עליו ועושות כל מיני פעולות חשמליות שהוא ספק מודע להן.
    דוגמאות של הגרש"ז אוירבך: אדם שהולך ברחוב, וצלו נופל על פרח שנפתח בלילה, וכתוצאה מכך הפרח נפתח - האם הוא חייב משום "זורע"? ואדם שפותח את דלת ביתו בבואו מתפילת ערבית, וכתוצאה מכך משתנה לחץ האוויר בחדר ונרות השבת מהבהבים - חייב משום "מכבה"?

    שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 23:32:26
    הנידון האחרון שכתבת מפורש בשו"ע לאיסור (אם הוא פסיק רישא שיכבו כתוצאה מפתיחת הדלת).

    שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/04/11, 18:11:45
    מישקה,
    לא דייקת בדבריו של יצחק. הוא לא כתב שאתה גורם לכיבוי, אלא להבהוב הנרות (שהוא דבר שאין מנוס ממנו, בכל פעם שפותחים/סוגרים דלת/חלון בחדר בו נמצאות הנרות).

    יצחק,
    עד להיכן אתה מוכן ללכת עם הסברא הזאת? אם יש לי תאורה הנדלקת אוטומטית כתלות בכמות האור בחדר, האם יהיה לי מותר לפתוח/לסגור את התריסים כפי שאני עושה כל יום גם בשבת?

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.