יום שלישי, 8 ביוני 2010

יחי ההבדל

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

לפני כשנתיים, בשו"ת האינטרנט של YNET, נדרש הרב משה ביגל, רבו של היישוב מיתר ומרבני צהר, לשאלה הבאה:
למה החרדים לובשים שחור? האם כדי לחקות את הגויים?
תשובתו היתה:
אינני יודע איך התפתחה "האופנה החרדית" ללבוש שחורים, ברור שזה לא כדי להידמות לגויים כי זה אסור מן התורה "ללכת בדרכי האמורי". ייתכן שיש לזה קשר עם מנהג קדום שנשים לבשו שחורים זכר לחורבן המקדש.
אפשר להתווכח אם תשובתו נכונה או לא, ועד כמה הוא כתב את דבריו ברצינות או בציניות. אך מה שהיה נראה לי מוזר, כשקראתי את דבריו, היה שזכרתי שפגשתי בעבר מספר פעמים את הרב ביגל וזכרתי שבכל אחת מהפעמים הללו הוא לבש שחור - חליפה שחורה וחולצה לבנה. פעמים אף ראיתי אותו עם כובע שחור לראשו. אז הבה נשאל אנחנו, לאחר שברור שהרב ביגל איננו לובש שחור כדי להידמות לגויים, האם הרב ביגל לובש שחור זכר לחורבן המקדש?
אני מניח שהתשובה היא פשוטה. הרב ביגל לובש שחורים לא בגלל שהוא חרדי והוא איננו חושב שצריך ללבוש דווקא שחור, אלא שהוא לובש שחור כי הוא רב והלבוש השחור הוא לבוש רבני. במילים אחרות, כפי שחייל לובש מדי זית, כך הרבנים נוהגים ללבוש שחור (או למצער צבע כהה אחר). ובאותו אופן, כפי שאף חייל או מפקד בצה"ל איננו סבור שכל אזרח ישראלי צריך ללבוש מדי זית, כך לכאורה יסבור הרב ביגל שזה שהוא לובש שחור מפאת תפקידו הרבני לא קשור לשאר האוכלוסייה שאינם רבנים. עד כאן הסבר לדבריו של הרב ביגל.
לשאלה כיצד על רבנים להתלבש נחזור בעוד כמה שבועות, אך בינתיים עלינו לטפל בשאלה הרבה יותר חשובה. בניגוד לדת הנוצרית שבה הגלחים הינם מחויבים במצוות ובאיסורים שלאדם מן השורה אין נגיעה בהם, כדוגמת האיסור להינשא ולהקים משפחה או במקרים מסוימים החיוב לחיות חיי עוני, ביהדות אין לרבנים מצוות וחיובים שאינם חלים על יתר הציבור (כדי להיות הוגנים נציין שהמקבילה האמיתית אצלנו, להבדיל בין הטמא ובין הטהור, לחיובים העודפים של הגלחים הנוצרים אלה המצוות הנוספות שחלות על הכהנים - לא להינשא לנשים מסוימות ולא להיטמא). ערכנו לעיל השוואה בין מדי צה"ל לבין לבוש הרבנים, אך השוואה זו הינה בעייתית מאד. כל אדם יודע שחייל מחויב בחוקים ובפקודות שהאזרח איננו מחויב בהם. אך בניגוד לחיילים, רבנים אינם מחויבים באף מצווה שאדם מן השורה איננו מחויב בה. לא רק הרב, אלא כל אדם מחויב ללמוד תורה כפי יכולתו ומה שאסור לרב אסור באותה מידה לכל אדם. כך שאם הרב צריך ללבוש לבוש שחור, לכאורה כל אדם צריך ללבוש שחור. וכן להיפך, אם כל אדם לא צריך ללבוש לבוש שחור, אז גם הרב לא צריך ללבוש שחור.
בכל זאת, כדי להיות הוגנים ונאמנים לאמת, יש לציין שגם ביהדות ישנם חיובים הנוגעים למעמדו של תלמיד חכם שאינם חלים על אנשים מן היישוב. כך לדוגמא מצינו בגמ' בברכות מג ע"ב:
"ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם: אל יצא כשהוא מבושם לשוק, ואל יצא יחידי בלילה, ואל יצא במנעלים המטולאים, ואל יספר עם אשה בשוק, ואל יסב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה לבית המדרש."
וכן בגמרא בשבת קיד ע"א:
"כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה."
[ליצני הדור היו אומרים שלכן רבנים לובשים שחור - כדי שלא יראו את הכתמים]
לאור דברים אלו יש לציין, שיש הגיון מסוים במקובל בקרב החרדים. בקרב החרדים אין שום הבדל בלבוש ובדרישות ברמה הציבורית בין הרבנים לבין הציבור - כולם "בני תורה". משמעות הדבר היא, שאם אין זה מן הראוי ל"בן-תורה" להאזין לקווי נייעס או לגלוש לאתרי חדשות באינטרנט, אזי אפשר להוציא איסור גורף לציבור שאין לצרוך תקשורת זו. לעומת זאת, בציבור הדתי-לאומי החלוקה בין רבנים לבין האוכלוסייה הכללית היא הרבה יותר מובהקת. ישנן קהילות שהיחיד (או כמעט היחיד) מבני הקהילה שאינו הולך לשחייה מעורבת הוא הרב, ולכן הרב אף לא מרגיש בנוח להוכיח את קהילתו על דבר זה, שכן ברור לכולם שמי שלא הולך לשחייה מעורבת צריך להיות לפחות חצי רב.
אז בציבור הדתי-לאומי מצד אחד יש לנו כלל שהוא ברור לחלוטין - לא אמור להיות הבדל ברמת שמירת המצוות בין הרב לציבור הרחב. מצד שני בפועל זה לא מה שקורה. האם נהפכנו לנוצרים?
יש לכם תשובה טובה לשאלה? תרגישו חופשי לטקבק.

תגובה 1:

  1. שם השולח: שפת אמת תאריך: 08/06/10, 19:11:19ההקשר הראשוני של הצבע השחור אינו חיובי: המשנה(במסכת מידות ה'-ד'. מצוטט במס' יומא יט' ב') מתארת כיצד הסנהדרין הייתה דנה את הכהנים " ומי שנמצא בו פסול היה לובש שחורים ומתעטף שחורים ויצא והלך לו ושלא נמצא בו פסול היה לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים".

    מאידך, עולה מן המקורות כי אדם הלובש בגדים שחורים מכניע את ליבו ואת יצרו. "רבי אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא" (מסכת מועד קטן יז' א') המפרשים במקום מסבירים כי לבישת הבגדים השחורים נועדה למנוע ממנו את העבירה: "וכיון שיראה עצמו לבוש שחורים ומתעטף שחורים משתבר יצרו ונמנע ואינו עושה" (תו"ס הרא"ש. שם).


    שם השולח: איתם הנקין. תאריך: 08/06/10, 19:55:51עלי לציין שהרב ביגל, אותו אני רואה ערך אחת לשבוע, לובש ביומיום חליפה כחולה כהה, ללא כובע, ורק בחגים ושבתות, וכן באירועים רשמיים - שבהם כנראה נפגשת אתה בו - הוא לובש חליפה שחורה ומגבעת רבנית. מוזר לי קצת להידרש לפרטים שכאלה, אבל מילא.
    אזכיר בכל אופן, שהגישה לפיה ישנו לבוש מיוחד הראוי לרבנים - ושזהו הפראק והמגבעת - הונחלה בעוז על ידי רבם של מאות רבנים בציבורנו, ה"ה הגר"א שפירא זצ"ל. אכן גם בין תלמידיו הרבנים לא כולם קיבלו כן על עצמם, בעיקר כשלא גדלו על כך בבתיהם וסביבתם, אבל בסך הכל הוא 'הצליח בחינוכו' בזה, ויעיד למשל אמו"ר שליט"א.
    ומאחר שכבר התחלתי, אוסיף שלא הבנתי כלל את דבריך בדבר בעייתיות וכו', הלא מעמד מיוחד של חכמים וכבוד תורה וכו' הריהו מוסד יסוד בהלכה, ומה טבעי יותר מזאת שרב מכהן ילבש בגדים מכובדים יותר מאדם רגיל (ויהיו בגדים אלה באשר יהיו). ומה שייך להקיש מזאת על אדם רגיל?
    ואסיים בחידוד של מו"ר הגר"ד ליאור שליט"א, ששאל אותו פעם אדם המשתייך לציבור ידוע: מה אתם הציוניים לובשים? השיב לו בחיוך: מה שאמא שלנו הלבישה אותנו בבוקר...

    שם השולח: שלמה תאריך: 08/06/10, 21:37:30אינני מכיר את הרב ביגל או בכלל רבני קהילות רבים. אני מסכים שבד"כ יש פער בין הרב לקהילה. אבל הסיבה היא אחרת- הציבור הדתי לאומי קיבל על עצמו לחיות בצורה מסויימת, וה"הצדקה" התורנית לכך לא התפשטה בציבור מסיבות שונות.
    מכל מקום התוצאה היא שהיום האתגר של הרב הוא לחבר את הציבור שלו לתורה. אין זה משום שהוא הרב והם הקהילה אלא בגלל שבד"כ הרב למד תורה והפך לאיש תורה והקהילה לא זכתה (יש שקוראים לתופעה זו "מזרוחניקיות").
    ובכלל, רמת שמירת המצוות לדעתי אינה קריטריון כיום- כי היא פונקציה של הזדהות עם התורה (מה לעשות, אי אפשר להכחיש שככה זה היום)..

    לא נהפכנו לנוצרים.

    שם השולח: חמר גמל תאריך: 11/06/10, 12:30:18השוואה יותר מדויקת לכמרים הנוצרים תהיה של הנזירים (שמקבלים על עצמם את האיסורים), ואילו הכהנים שלנו דומים בעניין זה דווקא למערכת הקאסטות ההודית, שגם בה המעמד נקבע כבר בלידה. כל זאת כמובן, להבדיל אלף אלפי הבדלות (חשבתם פעם כמה יערות של עצי בשמים, כמה נרות, וכמה יין צריך בשביל להבדיל אלף אלפי הבדלות?!)

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.