יום חמישי, 7 בינואר 2010

שביבים (שמות) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

העוברת מעדה לעדה
תשובת הרב הגאון המפורסם מוה"ר ישראל פורת זצ"ל, אב"ד קליוולנד בעמ"ס "מבוא התלמוד", בענין נשואי בן עדה אחת לבת עדה אחרת.{ב' אדר ראשון תשכ"ב}:
"ירבו שמחות בישראל וחדות ה' יהא מעוזו הו"כ יד"ע הרב הגאון המובהק הלן וחודר בעמקה של הלכה כו' כמהור"ד יהודא סגל {שליט"א}זצוק"ל, הרב דקרית שלום ת"א יע"א.
"נתכבדתי ביקרתו המליאה וגדושה במו"מ של הלכה בחריפות ובקיאות ויאשר כחו וחילו לאורייתא. ובמאי דבדק לן מר בשאלת חכם, בספרדי שנשא אשכנזית אם צריכה להתנהג בדיני מאכלות כמנהג אבותי' או כמנהג הבעל, יפה הורה כ"ת שאחרי הנשואין הכל הולך אחר הבעל, שכך הנהיגו הלכה למעשה חכמי הספרדים: "דאם נתחתנו שתי הקהלות זו בזו האשה נגררת אחר הבעל להקל ולהחמיר" (קונטרס הכללים סוף כלל כ"ד שבראש ס' ארץ חיים להגר"ח סיתהון ז"ל מצפת, בספר אדמת קדש).
"ומש"כ כת"ר להתיר בשאלת חכם... ואולי טוב לעשות כדרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו, וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו (נדרים דף ע"ב) שיאמר לה החכם במעמד אבי' ובעלה: כל חומרות שהיית נוהגת בהן בבית אביך מותרין לך, ומכאן ואילך רשות בעלך עליך, שעל מנת כן קבלו אבותיך עליהם ועל זרעם. ובאופן זה לא אתו לזלזולי בנדרים ובמנהגים. ואעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר, תרומה וחזה ושוק כשנישאת לכהן אוכלת בהן, וכשנתגרשה ממנו חוזרת." [ מתוך הספר "דברי רבינו שפטיה, דברי יהודה זרחיה" ]

מה שנדרש מאנשי המשטרה
לרוב הפרשנים המשפטיים[ ולא רק ] בתקשורת, שריח שמאל נודף מתחת לבית-שחים, יש תמיד שק גדוש ציטוטים מפסיקת בג"ץ ופסיקות אחרות, כאשר צריך להביא תנא דמסייע להצדיק התנהלות עויינת ואלימה כלפי המתיישבים ביו"ש, היושבים בביתם כחוק על פי החלטות ממשלה כל הממשלות.
ואם לשפוט על פי פסיקות בית המשפט שבידי , אין ספק כלל כי לא מעט יס"מניקים היו צריכים לעמוד לדין בגין התנהגותם, ולא ברור כלל מדוע המתיישבים שנפגעו באחרונה מנחת זרוען של הרשויות האוכפות , אינם דורשים שייעשה צדק מול העוולות החוזרות ונשנות כלפיהם.
וכך מצאתי כתוב ב – עא 81/ 337 שלמה בוסקילה נגד מדינת ישראל/ לח [3] 337 עמוד 346 :
" מה שנדרש מאנשי המשטרה , כמו מיתר הנמנים עם מנגנון המדינה, הוא להפעיל את הסמכויות בתבונה ולהשתמש בכוחות הנתונים להם באותה מיומנות וסבירות ולנקוט אותם אמצעי זהירות, המתחייבים בנסיבות המקרה, כפי שאדם סביר וכשיר לאותו עניין היה נוקט, והכול מתוך המגמה שלא לגרום נזק מעבר לנדרש לביצוע אותה משימה."
ועוד נאמר: בג"ץ 89/ 1065 יעקב גולני, עו"ד נגד מר דב שיש- הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים/ מה[1] 441, עמוד 450: "אותם עקרונות ואותם ערכים, שיש להקפיד עליהם במקרים שתיארנו, צריך שיחולו, וביתר שאת, בכל הקשור לעובדי ציבור. הכוחות המסורים בידיהם יש שהם מקיפים ורבי השפעה, לטוב ולרע, על הציבור בכללו. ככל שהכוח המסור בידם עוצמתו ותוקפו רבים יותר, כן יידרשו אמצעי ריסון ממשיים ומרתיעים למניעת פגיעה וגרימת נזק."
הציטוטים הללו לקוחים מפסק דין בתביעה שהגישה אזרחית תושבת קריית אתא נגד קצין משטרה בדרגת פקד. השופטת המלומדת לא חסה על הקצין והוא הורשע כדת וכדין על שימוש לא ראוי בסמכויותיו. אגב, אותה אזרחית התייצבה למשפט ללא עורך דין והיא טענה לעצמה.
אינני נוהג לגלוש לענייני חולין, אבל לבי נחמץ מול ההתנהלות, החוזרת ונשנית, של הרשויות השונות, ובמיוחד באחרונה, כלפי המתיישבים ביו"ש. וכל זאת , כך אני חושד, כדי להסיר מסדר היום והכותרות את פרשת העובדת הזרה שעבדה ללא רישיון בביתו של מר בטחון , אהוד ברק.

שלושה כוחות סוס
נוהג היה רבי חיים מטשרנוביץ' , בעל "באר מים חיים" זי"ע , לבקר בקהילות ישראל כדי לחזק בדק ביתם היהודי , ולא פסח גם על כפרים שבהם גרו המסתופפים בצלו. ויהי היום ורבי חיים הפתיע את אחד הכפריים ובא לביתו, וכמובן שהמארח שמח שמחה עד אין קץ על הכבוד שהנחיל לו רבו. הוא ערך לכבודו סעודה גדולה ובה היטיב מכל משמני הארץ, ולאחריה ניגש אל הצדיק לבקש ברכה. שאל אותו הצדיק על הפרנסה, ומיד הוסיף ושאל אם יש לו סוסים. משנענה בחיוב, אמר לו רבי חיים כי ברצונו לראות את אורוות הסוסים. תמה החסיד על הבקשה אולם לא היקשה קושיות, כי ידע שלפניו ניצב קדוש עליון. הוא הראה לו את סוסיו וביניהם גם סוס קטן, שהצדיק אמר כי הוא מוצא חן בעיניו, וביקשו כמתנה. "את הסוס הזה איני יכול לתת" אמר הכפרי. "הסוס הזה עובד במרץ רב והוא מספיק לעשות עבודה של שלושה סוסים גם יחד". שאל אותו ה"באר מים חיים": "האם יש ברשותך שטרי חוב של אנשים שחייבים לך כסף". "כן"- ענה הכפרי והראה לאורחו את שטרי חובותיו. שלף הצדיק את אחד השטרות ושאל "האם תסכים לתת לי אותו במתנה". הסכים הכפרי באומרו, כי החייב בעל השטר כבר הלך לעולמו זה כמה שנים ותהה איזו תועלת תצמח לרבי חיים זי"ע משטר חוב שבעליו כבר אינו בין החיים. נטל בעל "באר מים חיים" את השטר וקרע אותו לגזרים. משעשה זאת, הציע לבעל הבית לבדוק באורווה את שלומו של הסוס הקטן. הלך הכפרי ובדק וחזר מוכה תדהמה: "הסוס התפגר". אמר לו הצדיק: "דע לך! האדם הזה שנותר חייב לך חוב ונסתלק מן העולם, הוצרך לחזור לכאן כדי להשיב לך את החוב הזה ונתגלגל לשם כך באותו סוס. כך פסקו בבית דין של מעלה. כעת לאחר שמחלת לו על החוב הוא הגיע אל תיקונו". [ סיפר האדמו"ר מפוריסוב , המקובל רבי עקיבא רבינוביץ' שליט"א, בסעודת מלוה מלכה הסמוכה ליום ההילולא של "באר מים חיים" ]

"שים שלום"
עוד לא יבשה הדיו מעל נוסח התפילה היחודי שחיברה ד"ר יעל לוין לשחרורו של גלעד שליט הי"ו, וכבר רואה אור קובץ תפילות לשלום העמים בעריכתה. "שים שלום" תפילות לשלום העולם, אסופה מתוך "ליקוטי תפילות". [ בהוצאת "מגיד" [קורן] ירושלים]. ומתי יתפלל העולם סוף סוף גם עלינו עם שרידי חרב ומלומדי מלחמות?

תגובה 1:

  1. שם השולח: Baruch Alster תאריך: 08/01/10, 13:24:37


    "שריח שמאל נודף מתחת לבית-שחים"
    די עם השפה הוולגרית! לא כך מדבר בן-תורה!

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.