יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

אור החיים לפרשת תולדות

"על כן קרא שמו אדום" פירוש הוא עשו קרא שמו אדום, והטעם לא לצד שקרא שם האדום האדום שני פעמים, אלא לצד שהיה הולך למות ובו החיה נפשו קרא שמו אדום בשמו ועשו בדיק בשמא היה כאומרו "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים".
האור-החיים מתקשה לקבל את זה ששמו של עשו השתנה רק בעקבות זה שהוא אמר פעמיים "האדום האדום". לכן הוא מסביר שהנזיד האדום היווה עבור עשו מעין קו פרשת המים – נקודת ציון חשובה. מכיוון שהוא עמד למות ו"האדום האדום" הציל את חייו הוא הרגיש שחייו הושפעו כל כך מאותו "אדום אדום" שהוא מעתה יתקרא כך: אדום.
האור החיים מוסיף הבחנה מאד חדה: עשו בדיק בשמא היה – עשו היה מקפיד בשמות, היה רואה בשם משמעות גדולה לדברים המרחשים בחיים.
לאור זאת, מעניין לבחון את העובדה שבפסוקים הראשונים של הפרשה, עוד לפני שאנחנו מספיקים לעכל את הדמויות, מופיעים לעשו שלושה שמות. שניים בגלוי: עשו ואדום, ואחד נסתר: שעיר.

המגיה בהוצאת מוסד הרב קוק, הרב ישראל יוסף פרידמן, הבין (או יותר נכון לא הבין) את דברי האור החיים כך:
ר"ל עשו קרא לנזיד 'אדום' על שמו כי לשון נופל על לשון הוא... ועי' דעת זקנים לבעלי התוס' שהקשו וכי בשביל הלעטה של מעט עדשים יקראו שמו אדום... ולדברי רבינו לא דבאמת כינו לעשו בשם אדום עוד קודם אכילת הנזיד, ועשו הוא הקורא לנזיד עדשים בשם אדום על שמו, ובזה יתיישב גם מה שאמר הכתוב 'על כן קרא שמו אדום' ולא אמרו 'קראו' לשון רבים [דאז הכוונה שקראו כן לעשו].
מלבד הטעות המוחלטת בהבנת דברי אור-החיים, המגיה לא שם ליבו להסביר, עפ"י שיטתו, מדוע שהתורה תספר לנו איך קראו לנזיד? האם זו קושיא פחותה מזו של בעלי התוספות?

תגובה 1:

  1. שם השולח: רועי תאריך: 19/11/09, 09:46:17
    לא ברור לי האם זה שעשו בדיק בשמא, זה לחיוב או לשלילה.

    שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 19/11/09, 19:04:27
    זה שאלה טובה, שאינני יודע מה התשובה אליה. אבל, בצרוף היותו "בדיק בשמא" - אדם שנותן חשיבות גדולה לשם והעובדה שהיו לו שלושה שמות, נוכל להגיע למעין תמונה של אדם הבורח מאידיאלים, אדם חסר עמוד שדרה וזהות.

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.