בשבת האחרונה אמרתי לבני הלומד עתה בכיתה א' שיאזין היטב להפטרה כי זה סיפור שהוא מכיר ("מחר חודש", למי שלא זוכר). אז הוא הסתכל עלי ושאל: "מה, אבא, יוסל'ה קמצן קדוש?"
בסיפור המשעשע הזה יש נקודה הנוגעת עד שורש הבעיה החינוכית שמתמודדים איתו בחינוך הדתי-לאומי (או ליתר דיוק דרך ה"תורה ומדע"). ניגע בזה בעז"ה בעתיד ביתר הרחבה, אך לעת עתה ד"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.