יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

שביבים (סוכות) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

בספרו "מועדי הראי"ה כותב הרב משה צבי נריה זצ"ל:
איש-בויסק, הרב זאב אריה רבינר ז"ל מוסר:
"הרב [קוק] היה המהדר מן המהדרין בקיום מצוות "ושמחת בחגך". היה מקשט את סוכתו ברוב פאר, בלולבים מארץ ישראל. והרבה לשמוח בשמחת החג ולשמח אחרים בשירות ותשבחות. ובשמחת תורה היה הקהל מתאסף אצלו, ורבו הניגונים והריקודים בשמחה של מצווה ושל תורה.
בשמיני עצרת היה הרב מתפלל בקלויז של חסידי חב"ד, והיה דורש בפני הקהל על פי דרך חסידות חב"ד ורבים היו באים לשמוע, להנות ולהתחמם מזיו קרני תורתו- ומה נהדר היה אז מראה כהן" ("אור המופלא", עמ' ו').
שמחת בית השואבה, המיוחדת לבני הישיבה["מרכז הרב"], הייתה נערכת בסוכת הרב, באור לי"ט תשרי, יום היארצייט של הגר"א מווילנא ז"ל. הגר"א ז"ל היה אחת הדמויות המופלאות שהרב הלך לאורן, עסק הרבה בתורתו שבנגלה ובמשנתו שבנסתר, ודבק בהוראותיו ובמנהגיו. רבה הייתה בקיאותו של הרב בכתבי הקבלה של הגר"א ז"ל, וגם בספרי אלה אשר שאבו מבארו, באר מים חיים, הגאון המקובל ר' יצחק-אייזיק חבר ז"ל והגאון המקובל ר' שלמה עליאשאוו[אלישיב] ז"ל...


כשהיה האדמו"ר הריי"ץ [חותנו של האדמו"ר מליובוויטש] ילד , התוועדו פעם חסידים בסוכה לכבוד שמחת בית השואבה, וגם הריי"ץ היה שם. כשהשעה התאחרה, נרדם הילד על מקומו. נכנסה אמו הרבנית להכניסו הביתה כדי להשכיבו על מיטתו, אך אביו, האדמו"ר הרש"ב, לא הסכים באומרו:"אין דבר, שיהיה בין חסידים והשי"ת יעזור לו". באותה הזדמנות בירך האב את בנו באריכות ימים.
בשנה אחרת שוב נרדם הילד בעיצומה של התוועדות שמחת בית השואבה שהתקיימה בסוכה. נכנסה אמו הרבנית לסוכה כדי לקחתו הביתה, אך גם הפעם לא הרשה זאת אביו באומרו: "שיישן". "האם זה 'כרחם אב על בנים'?" שאלה הרבנית, והוסיפה בתבונה: "והרי 'כרחם אם' לא נאמר אלא 'כרחם אב'". השיב הרבי: "אכן , זוהי המשמעות האמיתית של 'כרחם אב על בנים'". "קר כאן", המשיכה הרבנית לטעון, "והוא עלול להצטנן". "הוא לא יתקרר" ענה הרש"ב "כשיישן בין החסידים יתחמם וחום זה יספיק לו לדורי דורות".
סיפור זה סיפר אדמו"ר הריי"ץ בעצמו כעבור עשרות שנים, וסיים : "אכן, זהו מסירות נפש על חינוך"!
[זיגלבוים/ סיפורים לסוכות]

אתרו"ג הד"ס לול"ב ערב"ה סוכ"ה, גמטריא צדק"ה תצי"ל ממו"ת [משלי י, ב], כי הוא ג"כ ענין צדקה, שמפזרין ממון רב לקנות אתרוג נאה, לולב נאה ולעשות סוכה נאה, ולכן גורמין ג"כ להמשיך השפעת חיים וברכה וכל טוב בזה ובבא.
[ארון עדות]

מעיד אני עליו [על הרה"ק מוהר"ר יונתן אייבשיץ זצ"ל] שפעם אחת בפראג בהיותי אצלו סמוך לשולחנו, בזבז בעד אתרוג מהודר לערך עשרים ר"ט (רייכסטאהלער), דהיינו: קנה אתרוג אחד, מצא נאה הימנו קנה האחר, עד שהחליף כמה פעמים, שעלה סכומו לערך הנ"ל, וה' היודע נסתרות גלוי לפניו, שבהיותי אצלו בנה סוכה עם סדינין מצויירין עד שהוציא עליהם קרוב למאה הגריים, כללא דמילתא כל הון ביתו כלא נחשב לו נגד אהבת ד' ומצותיו.
[לוחות העדות]

דרכו של הרה"ק מוה"ר מרדכי מנדבורנא זצלה"ה היה לדקדק מאד מאד בכל מצות השי"ת לקיימה כראוי וכנכון בכל פרטיה ודקדוקיה, כדרך כל הצדיקים ועובדי השי"ת באמת. אבל מיוחד שבמיוחד היה מדקדק במצות ארבעת מינים, והוזיל על מצוה זאת אלפים רבים ועפרי זהב שלא כדרך הטבע, וקנה ארגזים מלאים אתרוגים, עד שמצא אתרוג מהודר בעדו. וכמו כן הוצרך בכל יום מהחג לכמה וכמה לולבים, כי בעת הנענועים מרוב אש שיקדה בקרבו, נשבר הלולב תיכף כשהתחיל לנענע בו, ואיש אחד עמד לידו בעת הנענועים, עם לולבים מוכנים ואגודים כהוגן, ובכל כמה רגעים הושיט לו לולב חדש מרוב התלהבותו בעבודתו.
[רזא דעובדא]

פ"א לקח הרה"ק מוה"ר מרדכי [מנאדבורנא] אתרוג מלא כתמים בלתי ישוער,לפני יוה"כ, ושם אותו בתוך הארון הקודש, ואמר בזה הלשון: אם מרדכי יעשה תשובה האתרוג יתהדר. ואחר יוה"כ הוציא את האתרוג מהארון קודש, וראו כולם להפליא, שהאתרוג היה ממש נקי מכל, ומהודר מאד.
[רזא דעובדא]

שמענו על הקדושים בדור שלפנינו שלא רצו לקנות אתרוג עד אחרי יוהכ"פ, באמרם שלפי שלמות התפילה כן מזדמן להם אתרוג נקי, ובדמעותיהם מדיחין את הכתמים מן האתרוג שלהם. ויש שהיה כחם יפה ולקחו אתרוג צרור כמו שבא ממרחקים ולא ראו אותו ולא פתחו אותו כלל, עד יום א' סוכות שפתחו אותו למצוה, והיה נמצא תמיד הדר ומהודר.
[שם משמואל]

פעם אירע שקודם חג הסוכות לא מצא הרה"ק מוהר"ר ליבוש פסח זצ"ל מליפסק אתרוג הדר כפי רצונו, וזה היה בימי חורפו עוד טרם שנתפרסם, והיה עני גדול ר"ל, ולא היה ביכולתו ליסע למרחקים עבור אתרוג. והיה להצדיק הזה שברון לב גדול מאד, ועד השמים הגיע צערו, ורחמו עליו מן השמים, ונזדמן שהביא איש אחד אתרוג, הדר ויפה מן המובחר, ורצה למכרו, והרה"ק היה משתוקק ומתגעגע מאד להאתרוג הלז. ולא ידע הצדיק לשית עצות בנפשו, כי לא השיגה ידו די מסת כסף מקנתו. ואמר הרה"ק לאיש המוכר אולי תיקח ספודיק [ בדומה לשטריימל] שלי תמורת האתרוג ונתרצה האיש לזה, והסיר הרה"ק את הספודיק מעל ראשו ונתן להאיש ולקח את האתרוג בשמחה רבה.
[גן הדסים]

סיפר הרב הקדוש ר' יצחק מניסחיז זצוק"ל, שהיה סמוך על שולחנו של הקוה"ט רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע, כי דרך הבארדיטשובער היה שלא היה מניח לאיש להיות בחדרו בשעת נטילת לולב. ובא מעולם האמת בהקיץ הרב הקדוש ר' מרדכי מניסחיז זצוק"ל, שהיה אביו של ר' יצחק מניסחיז, להבארדיטשובער, ואמר לו הנה אבקש מכם שתלמדו את בני נטילת לולב, ומאז והלאה נכנס הרב הקדוש ר' יצחק לחדר הבארדיטשובער בשעת נטילת לולב.

קרה מקרה אצל אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע, שלא היתה לו אפילו פרוטה לצרכי חג הסוכות, ובערב החג הזמין לו ה' נגיד אחד שנתן לו על כל צרכי יום טוב. וכיון שהשיג אלו המעות הלך בשמחה גדולה וקנה בעבור כל המעות אתרוג נאה. משהביאו לביתו ונודע להרבנית מהמעשה, והיא לא הייתה לה אפילו פרוטה על צרכי החג, ונתמלאה רוגז וצער, ובחמתה נשכה הפיטם של האתרוג. ולקח הצדיק הזה האתרוג בידו, ואמר: ריבונו של עולם הלא האתרוג הוא מצוה, וגם שלא לכעוס הוא גם כן מצוה, ולא ידעתי איזה מהם קודם, לכן אהיה שב ואל תעשה, והניח האתרוג מידו בשמחה ולא דיבר כלום. זה בוודאי נסיון גדול אשר יאות לצדיק ובעל בטחון כזה.
[שומר אמונים, מאמר הבטחון והתחזקות]

בחג הסוכות תק"ע לא היו מצויים אתרוגים [באוקראינה] , והיה "העולם" סבור שלא יהיה להם אתרוגים כלל, ולא הי' שום אתרוג במדינה עד ערב סוכות, שעשה הש"י נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עיירות. והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג. בקצת קהילות נתנו חמישים אדומים ויותר בעד אתרוג אחד, וגם לקהל ברסלב בא אתרוג מהודר מאד ליד רבינו זצ"ל, והיתה שמחה גדולה מאוד לרבינו ז"ל, ואמר להביא לו כלי זמר מגודל השמחה, וג' ימים רצופים היה לו חיות גדול מן האתרוג, והיה בריא כל אותן הג' ימים ולא היה מרגיש כלל החולי הקשה שהיה לו, מגודל השמחה שהיה לו מן האתרוג.
[שיחות הר"ן, אות קכ"ה]
מכתב מבני הרה"ק בעל דברי חיים זצ"ל מצאנז
ב"ה יום ה' תבוא תרמ"ב לפ"ק צאנז.
השוכן בשמים יכתבהו לאלתר לחיים
כבוד ידידינו המאה"ג הגאון החריף ובקי החסיד המפורסם מו"ה אברהם יהודא כ"ץ נ"י האבדק"ק מאד יצ"ו.
לאשר שמענו את אשר עשו העמלקים ביניהם ליקר השער מהאתרוגים, לכן גמרנו בדעתנו להזהיר את הסוחרים היושבים כעת בטריעסט שלא יתנו יותר ממחיר שנה העברה, וכתבנו להם באזהרה, שכל מי שיעבור על זה, לא יקחו אחב"י [אחינו בני ישראל] אצלו למצוה, ובאם העמלקים לא יניחו השער אזי יקחו קארסיקאנער יעניווער[ערים באיטליה] ומארץ הקודש, וגם אנחנו מוכנים אי"ה ליקח מאותן האתרוגים, ואשר לא הי' הזמן גרם לבוא במכתב אצל כהדר"ג, לכן כתבנו להסוחרים לטריעסט ואנחנו מבקשים מאת כהדר"ג שיכתוב בעצמו ביחוד אליהם באזהרה על כל הנ"ל ולהסכים על קניית האתרוגים ממקומות הנ"ל...
חתומים:
הק' יחזקאל שרגא האלברשטאם (אבד"ק שינאווא) הק' דוד הלברשטאם (אבד"ק קשאנוב) הק' ארי' ליבוש הלוי(חוב"ק מאשציסק) הק' אהרן האלברשטאם (אבד"ק צאנז) הק' ברוך האלברשטאם (אבד"ק גארליץ) הק' שלמה האלברשטאם (אבד"ק באבוב) הק' משה האלברשטאם (חוב"ק בארדיוב)
[מתוך מאסף "נחלי בינה"]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.