יום חמישי, 23 באפריל 2009

שביבים (פרשת תזריע - מצורע) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.


"ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת"
בברכת "מעין שבע" כתוב: "ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו וכו' ".כותב הרה"ג מרן רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל בחידושיו להגדה של פסח {"היושבת בגנים"}: הלשון "ורצית" ביחס להנחלת הארץ דווקא צריך ביאור.
ויש לפרש, שבא להדגיש שארץ ישראל לא באה אלינו בגזילה כטענת אומות העולם כנגד ישראל, כדרשת חז"ל [מובאת בפירוש רש"י בתחילת פרשת בראשית] על הכתוב [תהילים קיא ו] "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". לכן אנו אומרים בברכה, שארץ ישראל ניתנה לנו ברצון ה' ["שרצית"] והדבר מתאים ומדויק על-פי הפסוק בתהילים [מד ד] "כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו, כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם".

"יעוררו עלינו מלחמה וחרב"
כותב הרמב"ם באיגרת תימן על הישמעאלים: " ואנחנו עם היותנו סובלים מהכנעתם ושקרותם ופחזנותם מה שאין ביכולת האדם לסבלו, ושבנו [והפכנו, ונעשינו] כמו שאמר הנביא: "ואני כחרש לא אשמע , וכאלם לא יפתח פיו", וכמו שיסרונו [ לימדונו מוסר] החכמים ז"ל שנסבול שקרי הישמעאלים וכזבם, ונשמע ונדום, ושמו הערתם על זה על דרך החידוד משמות בניו [של ישמעאל] : "ומשמע ודומה ומשא"[בראשית כה יד] : שמע ודום ושא. וכבר הרגלנו עצמנו , גדולים וקטנים לסבול הכנעתם, כמו שציוה ישעיה ואמר: "גוי נתתי למכים ולחיי למרטים"[ישעיהו נ. ו] _ ועם זה כולו לא נמלט מחוזק רעתם והתפרצם בכל עת, וכל אשר נסבול כדי לעמוד עמהם בשלום יעוררו עלינו מלחמה וחרב, כמו שאמר דוד: "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה". [מתוך איגרות הרמב"ם, מהדורה שלימה מדויקת עפ"י כתבי יד מאת הרב יצחק שילת שליט"א]
ובפרקי דרבי אליעזר [פרק לב] כתוב: ולמה נקרא שמו ישמעאל, שעתיד הקב"ה לשמוע בקול נאקת העם ממה שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים. לפיכך נקרא שמו ישמעאל, שנאמר [תהילים] ישמע אל ויענם.

"בחצרות בית ה'"
על הפסוק בתהילים [קטז יט] והנאמר ב"הלל": "בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה, כותב הצדיק המקובל, רבי יהודה זאב לעבאוויטש שליט"א [בני-ברק] בספרו "מנחת יהודה" על ספר תהילים:
"עלה בדעתי יום ג' פרשת שלח תשמ"א בין מנחה למעריב בעת אמירת תהילים עבור בריאות האדמו"ר מלעלוב זצ"ל, לפי מה שאמרו חז"ל בברכות [דף ל' עמוד א'] בעניין תפילה. היה עומד בחוץ לארץ יכוון לארץ ישראל , ועיין רבינו יונה[ברכות דף כ' עמוד ב' מדפי הרי"ף דיבור המתחיל:היה עומד בחו"ל] היינו, גם-כן לירושלים וקודש הקודשים... ונמצא אפילו מי שמעולם לא דרכו רגליו בארץ ישראל, אבל התפילה שמכווין כנגד קודש הקודשים, ממילא במקום שאדם חושב_ שם הוא ממש. ולפי זה גם כן חשבתי מה שאמר זקיני [הכוונה לדוד המלך שהוא מצאצאיו] בתהילים "בחצרות", אפילו בגלות שזה נחשב לחוץ ובחצר, ובכל זאת[קיימת אפשרות להיות ב-] "בית ה' בתוככי ירושלים"."

הללו את ה' כל גויים...כי גבר עלינו חסדו
אמר הרה"ק רבי אברהם מפוריסוב זצ"ל בשם החוזה מלובלין זצ"ל: הקושיא על הפסוק ידועה, וכי הגויים צריכים להלל את ה' על שחסדו גבר על ישראל?
אלא, מעשה בנוכרי שהיה שונא ישראל מובהק, וביותר היה שונאו של חסיד אחד, שהיה עובד ה' מופלא מאשמורת הבוקר ועד שעת לילה מאוחרת. חפר הנוכרי בור עמוק בדרכו של החסיד והיה בטוח שהחסיד לא יבחין בבור מפאת החשכה השוררת עדיין בשעות הבוקר המוקדמות. מה עשה הקב"ה, זימן לחסיד אורח חשוב והשניים שוחחו בדברי תורה עד שעת לילה מאוחרת, וממילא החסיד קם מאוחר יותר, כשהיום כבר האיר. ראה החסיד את הבור שכרה הנוכרי ועקף אותו. ראהו הגוי הולך לבית כנסת, ושאלו מדוע אחר קום היום. סיפר לו החסיד על האורח שבא לפתע פתאום לביתו. אז שיבח הנוכרי את ה' יתברך שהציל את החסיד ממות_בלא שהחסיד ידע על כך. וזהו פרוש הפסוק: רק הגויים יודעים כמה רעות הם זוממים נגדנו ואיך שהקב"ה מפר את עצתם, ואילו בנו מתקיים אין בעל הנס מכיר בנסו.

תזכורת ליהודי-ישראלי בבית הלבן ושות' בישראל
"בזוהר הקדוש [שמות דף צז עמוד ב'] נאמר, כי במלחמת גוג ומגוג ישתתפו גם מבני ישראל. והתקשו הצדיקים להבין הכיצד יכול יהודי ליטול חלק במלחמת גוג ומגוג נגד יהודים?
ועיין תרגום יהונתן בן עוזיאל בפרשת בשלח על הפסוק: ואמר פרעה לבני ישראל... אלין דתן ואבירם דמשתיירין במצרים וכו', ולמרות כל הנסים הגדולים שראו מה שעשה ה' להוציאנו ממצרים, עם כל זה עמדו הם במרדם ועוד היו בעצה לרדוף אחרי ישראל, ואחר כך במחלוקת של קורח שהיצו על בני ישראל לחלוק על משה רבנו. ומעתה אין תימה שיימצאו בריונים שיעזרו לגוג ללחום נגד מלך המשיח".
["וזאת ליהודה"]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.