יום שלישי, 31 במרץ 2009

מבנה חלקו הראשון של "מגיד", מההגדה החדשה של הרב סולובייצ'יק

נזדמן לידי עותק של ה"הגדה של פסח" שהוציא לאור הרב מנחם גנק, מראשי הOU בארה"ב ומבכירי תלמידי הג"ר יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. ההגדה נקראת "The Seder Night: An Exalted Evening" ובתרגום שלי: "ליל הסדר: ערב נעלה". ההגדה מורכבת מליקוט של קטעים שאמר הרב כתורה שבעל פה בהזמנויות שונות, חלקם כבר הופיע בדפוס וחלקם מתפרסמים לראשונה בהגדה זו. ככלל, ניתן לומר שרוב הקטעים הרעיוניים-מחשבתיים פורסמו בספרים שונים, ואילו הקטעים היותר למדניים מתפרסמים כאן לראשונה מתוך סיכומים שערך הרב גנק לשיעורים שהרב נתן בישיבה-יוניברסיטי.

כידוע, הרב סולובייצ'יק היה חדשן גדול, הן בענייני מחשבה והן בענייני לימוד וכמובן שבהגדה זו ניתן למצוא פנינים רבים. ביניהם יש את הקטע הבא (שהתפרסם לראשונה בספר "קול הרב" ומופיע בעמ' 32 בהגדה) העוסק במבנה של חלקו הראשון של המגיד. התרגום מאנגלית הוא שלי (וגם הדגשים שלי):
בספר דברים, הפסוק "עבדים היינו לפרעה במצרים" הוא התשובה לשאלתו של הבן החכם "מה העדות וכו'". שאלת הבן החכם איננו מתמקד בסיפור יציאת מצרים בלבד, הוא כולל את כל הלכות הפסח כפי שהם באים לידי ביטוי בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. ליל הסדר הוא בראש ובראשונה לילה של לימוד תורה.
הציטוטים בהגדה מתוך התוספתא והמכילתא – התורה שבעל פה – מתרכזים בהלכות המרכזיות של סיפור יציאת מצרים כדי שנוכל לקיים את המצווה של עיסוק בהלכות הפסח. מבלי לדון בהלכות, ההגדה איננה יכולה להתחיל. אנו מתחילים עם "עבדים היינו" כדי להדגיש שהמקור לכל הוא היציאה ממצרים. ואז אנו נכנסים היישר לדיני סיפור יציאת מצרים:
1. "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו וכו'" – זו ההלכה האומרת שבכל דור ודור חייב אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים. זה מסביר למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים "עבדים היינו" ולא רק "עבדים היו אבותינו".
2. "אפילו כולנו חכמים וכו'" מדגים את ההלכה שהחיוב לסיפור יציאת מצרים צריך להתקיים אפילו אם אנו יודעים את כל הפרטים. יתרה מזאת, ישנה מצווה להוסיף ולחדש משהו בסיפור.
3. "וכל המרבה לספר וכו'" מביע את העיקרון שלסיפור יציאת מצרים אין גבולות.
4. הסיפור אודות החכמים בבני ברק מלמד שהסיפור יכול להמשיך כל הלילה, למרות שלדעת רבי אלעזר בן עזריה קרבן הפסח יכול להאכל רק עד חצות.
5. "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" מלמד שישנה מצווה לספר בדווקא לאדם אחר ובפרט לילדיו. שאנו חייבים להתאים את רמת הסיפור לרמת ההבנה של הילד. שאין צורך לשתף ילד שאיננו מקבל עול מצוות בסיפור הגאולה. שאנו חייבים לסקרן את הילדים כדי שישאלו ושהבהרת דיני הפסח הוא חלק מסיפור הגאולה.
6. לבסוף, אנו קובעים כי זמן סיפור יציאת מצרים הוא "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.