יום ראשון, 8 בפברואר 2009

הנחת אבן פינה לבית כנסת

עיקרי הדברים לרשימה זו לקוחים מהמאמר הזה, ונוספו מספר הוספות משלי.

בשנים האחרונות התרחב מנהג לעשות ארוע ציבורי בעת שמתחילים לבנות מבנה ציבורי-קהילתי בכלל ובית כנסת בפרט. מה מקור המנהג הזה?

בבית המקדש הראשון איננו מוצאים ארוע מיוחד לכבוד התחלת הבנייה, עם זאת הנביא כן מזכיר פעמיים את התאריך שבו התחילו בבניה (ויכול מאד להיות שהתאריך הוזכר מפני שציינו את היום באיזה שהוא צורה) (מלכים א פרק ו):
(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה':
(לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו:
(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים:


לעומת זאת, כאשר יסדו את בית המקדש השני בימי ישוע בן יהוצדק הכתוב מתאר לנו ארוע שנעשה (עזרא פרק ג):
(י) וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(יא) וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה':
(יב) וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל:
(יג) וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק:


הרב יואל בן-נון טוען במאמרו יום יסוד היכל ה' שעל סמך הפסוקים הבאים מהנביא חגי (פרק ב):
(יח) שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה' שִׂימוּ לְבַבְכֶם:
(יט) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ:


שיום כד בכסלו מצויין ע"י הנביא כיום שהוא מטרם שום אבן אל אבן בהיכל ה', ומשמע שלמחרת ("מן היום הזה אברך") ביום כה בכסלו (שבעתיד יהיה בו חג החנוכה) כבר התחילו לבנות את היכל ה'. יום זה, כה בכסלו, כנראה נרשם גם הוא בתודעה הציבורית כיום חשוב (בין אם נערך בו טקס רשמי ובין אם לאו) שבו התחילו לבנות את היכל ה'.

בתשובה ה' לאיוב לאחר כל טענותיו נאמר כך (איוב פרק לח):
(א) וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר:
(ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת:
(ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי:
(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה:
(ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו:
(ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ:
(ז) בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים:


את פסוק ו'-ז' הבינו הן רבי יוסף אלבו (ספר העיקרים מאמר ד', פרק ח') והן המלבי"ם כתיאור לטקס הנחת אבן הפינה לעולם. כך כותב המלבי"ם:
ברן יחד כוכבי בקר: דרך המלכים שבעת שמניחים אבן פינה ליסד בית מקדש מלך, יעמידו שרים ומנגנים לנגן ולהריע תרועה גדולה. על פי זה מצייר שבעת ירה אבן פנת הארץ רננו כל כוכבי בקר וכל בני א-להים הריעו.

המלבי"ם (ור' יוסף אלבו) מזכיר את טקס הנחת אבן הפינה כדבר שהיה מקובל בין המלכים, הוא איננו מזכיר מנהג כזה אצל היהודים.

על כל המקורות הנ"ל יש להוסיף עוד דבר אחד. מזמור ל' בתהלים המוכר כ"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", מעלה מספר תהיות פרשניות. מחד, דוד המלך לא השתתף בחנוכת הבית. שנית, גם אם נאמר שדוד המלך כתב את המזמור כדי שיאמרו אותו לכשיחנכו את הבית, כיצד יש להבין את תוכנו של המזמור "ארוממך ה' כי דלתני... ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני" - מה קשור רפואה והצלה לחנוכת בית המקדש?

הרב ראובן מרגליות כותב (כמדומני בספרו "המקרא והמסורה", הספר לא לפני כעת) שמזמור זה חובר ע"י דוד כשרכש את גורן ארונה היבוסי, הלא הוא הר הבית, ובנה שם מזבח. לסיוע לדבריו הוא מביא את הפסוק מדברי הימים (שאיננו מופיע בסיפור בשמואל) (דברי הימים א פרק כב):
וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל:
אם נרצה, זה מעין הנחת אבן הפינה לבית המקדש הראשון, ועליו שר דוד "ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני".


נראה (כך מובא במאמרו הנ"ל של ד"ר אהרן ארנד) שהמנהג לערוך טקס להנחת אבן פינה לבתי כנסת התחיל לראשונה בבתי התפלה של הרפורמים והם כנראה השאילו מנהג זה מהגויים הנוצרים. רק בדור האחרון אנו מוצאים כי הטקס גויר ומקבל משמעות גם בקרב שלומי אמוני ישראל.

עיקר תוכנו של הטקס הוא להודות לה' על העבר שזיכנו להגיע עד הלום לתחילת בנייה של בית מקדש מעט ולשאת תפילה על העתיד, שנזכה במהרה לשבת בבית ה' ולחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו.

להשלמת העניין, אציין כי יש מנהג (שמקורו אינו נראה יהודי, לפחות במבט שטחי) לחתום על מגילת יסוד ולהטמין העתק שלו לבית הכנסת. להלן הנוסח שקבענו לקהילתנו, קהילת מיתר, עפ"י נוסח שנתן לי המרא-דאתרא הרב דוד לאו נר"ו עם מעט שינויים שלי:

והאבן הזאת יהיה בית אלוקים

ברוך ה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
להניח אבן פינה ליסוד בניין חדש
לבית כנסת ומרכז קהילתי, עמותת מיתר

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"
ביום שלישי בשבת, ששה עשר לחדש שבט
שנת חמשת אלפים ושבע מאות וששים ותשע לבריאת העולם
שנת ה-61 למדינת ישראל
ושנת ה-42 לשחרור עיר הקדש והמקדש ירושלים ת"ו
כאן בעיר מודיעין תבנה ותכונן
אנו רבנים, אישי ציבור וחברי הקהילה
התכנסנו בשמחה להודות לה' יתברך על מנת חלקנו
בתפילה – כי חפץ ה' בידינו יצליח.

בעזרת ה', יהא "מקדש מעט" זה
לבית תפילה וכינוס לכל עם ישראל,
בו יבואו באהבה ואחוה להגות בתורה ולהביע תפילה,
להשכיל וללמוד את תורתנו הקדושה
להתחזק וללכת בדרכי ישראל סבא
מתוך דרך ארץ וכבוד לכל גברא
ואנו מתנים כי המקום מוקדש לתורה, לתפלה,
לסעודות מצוה ולמפגשי קהל לתועלת הציבור
עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו
ויהי רצון שתקוים בנו ברכת הכתוב:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

והאבן הזו המונחת היום כנדבך בישוב ארצנו
תהיה לאבן יסוד מוסד לתפילתנו, בשמחה ובטוב לבב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.