יום ראשון, 18 בינואר 2009

מחיצה בבית הכנסת - חלק ד'

הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.
לחלק א' - המקור לעשיית מחיצה בבית כנסת - כאן
לחלק ב' - הפן ההיסטורי - כאן
לחלק ג' - טעמה וגדריה של המחיצה - כאן
סיכום להלכה
סיימנו את חלק ג' בסיכום שלוש השיטות בעניין גדרה של המחיצה:
א. המחיצה צריכה למנוע הסתכלות של הגברים לנשים.
ב. המחיצה צריכה למנוע אפשרות של שיחה משני עברי המחיצה (אך גם למנוע ראיית דברים המוגדרים כערוה).
ג. למחיצה יש גדר כמו כל מחיצה הלכתית הבאה לתחום שטח שמספיק לה (מעיקר הדין) אפילו עשרה טפחים.
כיצד יש לעשות למעשה? כאיזה מהשיטות?
בספר "פסקי תשובות" כרך ב' סי' קנא אות ד הוא מצדד כשיטה הראשונה ואת דעתו של הג"ר משה פיינשטיין הוא מביא רק בהערת שוליים (13#) ובו הוא כותב:
וכולם (= "דברי יואל", "ציץ אליעזר", "משנה הלכות" ועוד) הסכימו לדחות את דברי שו"ת אגרות משה שמקיל בעניין גובה המחיצה, וגם הוא לא אמר דבריו אלא לשעתו ובמקומות מסויימים.
לצערי גישה זו רווחת בקרב ציבורים שונים, שאין להם בעיה לטעון שנושא שר' משה כתב עליו למעלה מעשר פעמים בשו"ת שלו ולא הזכיר שזה רק "לשעתו ובמקומות מסויימים", איננו נחשב כהוראה לרבים. אמנם, ר' משה כתב שתבוא ברכה על אלו המחמירים לשים מחיצה שלא רואים דרכה, אך בודאי שהוא לא הסכים עם דברי הפוסקים המחמירים שאין להיכנס לבית כנסת שרואים את הנשים דרך המחיצה.
אך יש בעיה נוספת עם גישתו של ה"פסקי תשובות", לכאורה יש מנהג כבר כמה מאות בשנים בקהילות רבות ממזרח וממערב שבנו את המחיצה לעזרת הנשים באופן שניתן לראות דרכו את הנשים. בתמונה הבאה (מכאן) ניתן לראות בית כנסת בהולנד שנבנתה באמצע המאה ה17, ורואים בברור שניתן לראות את עזרת הנשים מעזרת הגברים:

אני חושב שכל אדם שביקר או ראה תמונות מבתי כנסת חדשים או ישנים ברחבי העולם חש מיד שהמנהג הרווח בכל תפוצות ישראל הוא כפי שכותב הג"ר משה פיינשטיין, המחיצה יוצרת הפרדה ממשית בין המינים אך בדרך כלל אינה מונעת לחלוטין הסתכלות.

[ישנה גישה האומרת כי אין להביא ראיה מכך שעובדה שכך בנויים בתי כנסת בהווה ובעבר כי לעולם ייתכן שבית הכנסת נבנה שלא כדין, וגם אם ידוע שאחר כך היה במקום מורה הוראה חשוב, ייתכן ולא עלה בידו לשנות את המציאות. דומני ששמעתי בעבר גישה זו מהרב צבי שכטר מארה"ב בשיעור באינטרנט, אך לא הצלחתי לע"ע למצוא אותו. אני מוכן לשקול גישה זו במידה ולא מדובר בדבר הרווח במקומות שונים בעולם, אחרת אין מנוס מלומר שכך המנהג ושעל כן יש להורות כך להלכה. יש הרבה יותר מה להרחיב בגישה זו, אך אין כאן המקום כעת.]

כאן במודיעין שבתי כנסת נבנים בתקציב דל יחסית, המחיצה המצויה היא חצי-קיר בגובה כמטר אחד ולמעלה מהקיר וילון שדרכו ניתן לראות במעורפל באופן שהנשים תוכלנה לראות מה מתרחש בעזרת הגברים אך הגברים לא יוכלו לראות במדוייק (אך גם הם יכולים לראות במעורפל) את הנעשה בעזרת הנשים. מחיצה כזו בודאי עונה לגדר השלישי שלעיל (זה המיוחס לרב סולובייצ'יק), אך האם היא עונה לגדר של ר' משה פיינשטיין?

על פניו נראה, שכיוון שהמחיצה היא גבוהה מגובה הכתפיים וכיוון שלא נוח לדבר דרכו כדבר איש אל רעהו, אזי היא מהווה הפרדה מספקת המבדילה בין גברים לנשים (על אף שבודאי רצוי יותר עזרת נשים המוגבהת בכמעין מרפסת). עם זאת, אני חושב שיש מקום לדרוש להחמיר מעט יותר ולדרוש שהוילון יהיה עשוי באופן שלא בקלות ניתן להסיט אותו הצידה. אם כל אדם העומד מצד אחד של הוילון יכול להסיט אותו הצידה וכך לדבר בחופשיות אל האדם העומד מנגד, אזי אין כאן הפרדה המונעת קלות ראש, כפי שהגדיר זאת ר' משה פיינשטיין, לכן נראה שיש מקום להקפיד יותר ולדאוג לכך שהוילון יהיה ברובו רציף ויהיו בו רק פתחים מועטים כדי שהוא באמת יהווה גורם חוצץ בין שתי העזרות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.