יום שבת, 3 בינואר 2009

יצא לאור: המעיין, טבת תשס"ט

כמה הערות קצרות שלי לכמה מהמאמרים באותיות הנטויות.
בתוכן:
המורשת של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל \ הרב שמעון שווב זצ"ל [הורדה ב-PDF] - מאמר חשוב ביותר, אולי עוד נתייחס אליו ברשימה עתידית. המשפטים הבאים מכילים את תורף דבריו של הרב שווב זצ"ל:
עלינו אם כן להיזהר מכמה אי-הבנות נפוצות. הדגש אינו בחלק השני של הביטוי 'תורה עם דרך ארץ' אלא בחלק הראשון: תורה - עם דרך ארץ. העיקרון המנחה איננו תורה ודרך ארץ או תורה ומדע כשותפים שווים, ובוודאי שלא דרך ארץ פלוס תורה. אין מדובר בסינתיזה של תורה עם התבוללות, ולא אורתופרקסיה הנבללת עם אמריקנות חומרנית. 'תורה עם דרך ארץ' זו תורה - עם דרך ארץ, כשתורת ה' בכללה משתמשת ב'דרך ארץ' בתור אמצעי כדי לממש את התורה בשלמותה. התורה משמשת כמזון אלוקי, וה'דרך ארץ' האנושית משמשת כתבלין מוסיף טעם וריח, כדי שטעמה של התורה יתקיים בפריחה מושלמת.
קיימים רק שני כיווני מחשבה לגיטימיים: האחד הוא "אין לי אלא תורה" (`Torah only`), והשני הוא 'תורה עם דרך ארץ'.
'תורה עם דרך ארץ' – ריבונות התורה על 'דרך ארץ' \ הרב יוסף שלמה מאיר [הורדה ב-PDF] - אני לא זכיתי להבין מה המאמר הזה מוסיף על קודמו.
החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן \ איתם הנקין [הורדה ב-PDF] - הרב איתם הנקין מתגלה בשנים האחרונות ככוכב עולה בשמי כותבי המאמרים מהציבור שלנו, עם מאמר מכובד ביותר על היתר המכירה (לינק), שני מאמרים יפים בתחומין והמאמר הזה המבסס את העמדה (שאמורה להיות פשוטה) שקנאי ירושלים היו מיעוט שאינו מעיד על כלל תושבי ירושלים של לפני מאה וחמישים שנה. ר' איתם ללא ספק ממשיך בדרכו של אביו הדגול ה"בני בנים" וזקנו ה"גר יוסף אליהו הנקין.
על שובתי שמיטה ואוצרות בתי הדין בשמיטת תשס"ח \ משה אורן [הורדה ב-PDF] - סקירה די אופטימית על ניסיונות החקלאים לשמור שביעית ללא להתלות בהיתר המכירה. היה תמוה בעיני שהכותב כותב כדבר פשוט שסחורה של אוצר בית דין התקבל בחברה החרדית, דבר שאני אתפלא מאד אם הוא נכון (בקרית ספר מוכרים בסופרים יין ומיץ ענבים מ"יבול נכרי"(?!)).
עוד על מרן החזון איש זצ"ל וחלוצי ההתיישבות החרדית \ שמואל עמנואל [הורדה ב-PDF] - מעשה והערה מהחזון איש הקשורים לנוער האגודאי בכפר-סבא מלפני כשבעים שנה. הנה המעשה לפניכם (שהכותב טורח להדגיש שאין להסיק ממנה הלכה למעשה):
"בחורף שנת תרצ"ט, במוצאי שנת השבע, כאשר פרנסת הגרעין הקיבוצי בכפר סבא היתה תלויה כמעט לגמרי בקטיף בפרדסים (שנעבדו בשמיטה ע"פ היתר מכירה) ולא יכלו לקבל עבודה אחרת, קרא לי מרן זלל"ה ואמר לי לאור המצוקה: אם תחסר לילד כוס חלב, אם יחסר לאישה המזון שהיא זקוקה לו, תצאו לקטיף בפרדס, כדי להרוויח שכר יום עבודה ולספק לנצרך את מה שהוא זקוק לו. וכשהגבתי: רבי! מטיל הינו עלי אחריות כבדה מדי להכריע, ושמא אקל יתר על המידה! השיב בפה קדשו: היזהר שלא תחמיר יתר על המידה".
ההערה לקוחה מדברים שכתב החזו"א בפנקס המבקרים (אני מסופק אם החזו"א העלה בדעתו שהדברים יודפסו אי פעם בכתב עת תורני).

תגובות והערות
עוד בעניין היחס למנדלסון \ יהודה הערשקאוויטש [הורדה ב-PDF] - מה עדיף - לומר שמשה מנדלסון היה ירא שמיים כפי שמעידים ההסכמות שקיבל לכתביו ובניו השתמדו בלי קשר לדעותיו, או שהרבנים שכתבו אליו טעו בקשר מנדלסון ובניו שהכירו את דעותיו האמיתיים של אביהם הלכו בדרכו והשתמדו? לדעת המחבר האפשרות השניה עדיפה.
האמנם קיבל הגרש"ז אוירבך את דעת החזו"א בענין ספיחין? \ הרב יהושע בן מאיר [הורדה ב-PDF] - מו"ר הר"י בן-מאיר תוקף שוב את הרב יהודה עמיחי ממכון התורה והארץ שכתב במספר מקומות שלדעת הגרש"ז אויירבך אפשר לסמוך על דעת הר"ש בספיחין בשמיטה. הרב בן-מאיר מראה כי עפ"י סיכום דעתו של הגרש"ז אויירבך שפורסם בגליון הקודם של "המעיין", ר' שלמה זלמן סבר כי אין לסמוך על הר"ש. הפועל היוצא מהויכוח הזה הוא אם יש מקום לבצע אוצר בית דין על ירקות שגדלו בשביעית שלא כתוספת להיתר מכירה.
עוד על 'לשון סורסי' \ הרב אברהם מאיר גלאנצר [הורדה ב-PDF]
נתקבלו במערכת \ י"ק [הורדה ב-PDF] - מעולה כרגיל. תקראו לבד, כל מילה נוספת שלי מיותרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.